מסמך ההנחיות האירופאיות לשימוש בקוצבי לב פורסם השבוע (א') בכנס הגדול בעולם לקרדיולוגיה של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי ESC - European Society of Cardiology. המסמך הוא פרי עבודה מאומצת שארכה שנתיים של ועדה בראשות פרופ' מיכאל גליקסון, מנהל מרכז הלב המשולב בבית החולים שערי צדק בירושלים.
עוד בעניין דומה
בוועדה לקחו חלק יותר מ-20 מומחים מרחבי אירופה, ביניהם גם ד"ר יואב מיכוביץ, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה והפרעות קצב ב"שערי צדק" (מרכז משותף של הוועדה); פרופ' ישראל (איסי) ברבש, מנהל שירות צנתורים במכון הלב ב"שיבא" ופרופ' אנדרי קרן, קרדיולוג בכיר ב"הדסה עין כרם". הוועדה סקרה את כל הספרות הקיימת בנושא השימוש בקוצבי לב וגיבשה המלצות שהתקבלו כולן ברוב מוחלט של חבריה. המלצות אלו התפרסמו במסמך שהוצג כאמור בכנס השבוע.
פרופ' גליקסון אמר ל"דוקטורס אונלי": "זו היתה זכות גדולה להוביל את המאמץ הזה בשם האיגוד הקרדיולוגי האירופאי. אני מאמין שיצא מתחת ידינו מסמך בעל חשיבות רבה, מדויק ואמין ככל האפשר, שישמש את כל העוסקים בתחום בשנים הקרובות, בבחינת התנ"ך של קוצבי הלב".
עיקרי החידושים במסמך זה, מסביר פרופ' גליקסון, כוללים הנחיות לגבי הבירור המינימלי הנדרש לפני החלטה על השתלת קוצב. בירור זה כולל אנמנזה, בדיקה אק"ג ואקו בכל המועמדים ובדיקות ספציפיות נוספות על פי מאפייני החולים השונים כולל בדיקות דם, בדיקות גנטיות, CT או MRI של הלב ובדיקות נוספות על פי צורך.
נקבעו הנחיות מחודשות באילו מצבים יש להשתיל קוצב לב; נקבעו כללים ברורים ומוסכמים מי הם החולים שעשויים ליהנות מקיצוב דו חדרי כטיפול לאי ספיקת הלב, קיצוב הכולל אלקטרודה נוספת פרט לאלו שיש בכל קוצב, המיועדת לקצב גם את חדר שמאל ולשפר את תפקודו. "לא פעם", אומר פרופ' גליקסון, "שיטה זו נכשלת בשל בחירת חולים לא נכונה. "הקווים המנחים ניסחו מחדש מי הם החולים שיכולים ליהנות מטכנולוגיה זו".
בנוסף, רבות דובר לאחרונה על קיצוב ישיר של מערכת ההולכה במקום קיצוב חדרי שהיה מקובל עד היום. זוהי טכנולוגיה חדשנית שהשימוש בה הולך וגדל גם בארץ ואשר בה מוחדרת אלקטרודה אל ישירות לתוך מערכת ההולכה של הלב. למרות השימוש הנרחב העדויות האובייקטיביות לתועלת עדיין מוגבלות והוועדה המליצה על שימוש מוגבל בשיטה זו רק במצבים ספציפיים. ייתכן מאוד שבשנים הקרובות יצטברו עדויות נוספות שיצדיקו שימוש נרחב יותר בטכניקה.
כמו כן, בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בקוצבים זעירים ללא אלקטרודות המושתלים ישירות אל תוך הלב על ידי צנתר המוכנס מהמפשעה. הקוצב כולו על כל חלקיו נמצא בתוך הלב. הוועדה סקרה את המידע שהצטבר עד כה בנושא והמליצה על המצבים שבהם רצוי להשתמש בקוצבים אלה, בעיקר מצבים בהם יש קושי בהשתלת אלקטרודות ללב מהוורידים ובמצבים של סיכון מוגבר לזיהומים. עדיין יש גם חסרונות לשיטה זו שאינה מתאימה לכולם.
בעשור האחרון יש גם שימוש גובר והולך בטכניקת החלפת מסתם אורטלי בצנתור (TAVI). טכניקה זו כרוכה לעתים בפגיעה במערכת ההולכה של הלב המצריכה השתלת קוצב לב ב-10% עד 20% מהחולים העוברים את הפעולה. המסמך הנוכחי קבע קווים מנחים ברורים שלא היו קיימים קודם למי יש להשתיל קוצב אחרי TAVI .
כמו כן נכללו במסמך הנחיות מקלות לביצוע MRI בחולים עם קוצבים, להקרנות בחולים עם קוצבים, לניהול ניתוחים בחולים עם קוצבים ולניטור מרחוק מהבית מבלי שיש צורך להגיע למרפאה.
לבסוף, פרק חדש וחשוב במסמך ההנחיות מוקדש לשיתוף החולה בהחלטות בטרם השתלת קוצב, בעיקר במקרים שבהם יש בחירה בין צורות שונות לקיצוב ובמקרים שבהם קיים ספק אם צריך להשתיל קוצב לב.
למסמך ההנחיות המלא - ליחצו כאן
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
