דעות

"דוקטור, כנס לחדר שלך ואל תצא - האחים שלי רוצים להרוג אותך"

ד"ר בוצ'ינסקי על הפחד, ההשפלה ותחושת ההפקר שחווה בעת שביצע החייאה, על נסיונות ההשתקה של המערכת את מקרי האלימות הקשים וכיצד יח"צ ותדמית של בתיה"ח חשובים יותר מבטחונו של הצוות הרפואי

אלימות כלפי צוות רפואי. אילוסטרציה

חולה צעיר במחלקה מרגיש רע. אני מגיע ורואה את המבט הזה בעיניים, שקשה להסביר אבל אי אפשר לטעות לגביו - "הוא נראה לא טוב". אני מתחיל לטפל בו אבל הוא לא משתפר.

הכל קורה מהר, תוך כמה דקות אני מנהל החייאה, כשבמקביל מתאספים מחוץ לחדר קרובים של החולה והאווירה שם מתחממת. למרות זאת אני מנסה להתרכז בחולה, שממשיך להחמיר. בשלב מסוים הוא מפתח הפרעת קצב קשה ומסכנת חיים. אני שולף כפות חשמל ומתחיל עיסויים. הוא לא איתנו. עוד מכת חשמל. תרופות לווריד.

ואז נפתחת הדלת. עשרות אנשים, כמה מהם פורצים לחדר בפראות. אחד מהגברים הכעוסים מתקרב באופן מאיים. הוא עוצר, מסתכל על החולה, מסתכל עלי בזמן שאני עומד עם כפות חשמל בידיים, מתקרב אלי ואומר לי: "דוקטור, זה פשוט. אם הוא מת היום, גם אתה מת היום" ויוצא בטריקה. קפאתי במקום לכמה שניות.

המשכנו בהחייאה, כשעכשיו אני דואג לחייו של החולה אבל גם לחיי שלי. הגיעו שוטרים שאמרו לי "אנחנו איתך דוקטור" ואחרי כמה דקות גיליתי שהם עזבו בלי להגיד מילה.

לצערי הרב, לאחר זמן מה נאלצתי לקבוע את מותו של החולה. פתחתי את הדלת לבשר להם את הנורא מכל, אבל לא הספקתי להוציא מילה מהפה. הם הסתערו פנימה, דחפו אותנו, אחת האחיות נחבלה. צעקות. איומים. אחת מבנות המשפחה אמרה לי: "דוקטור, כנס לחדר שלך ואל תצא. האחים שלי רוצים להרוג אותך".

עד שגופת החולה לא הוצאה מהמחלקה ואיתה עשרות המלווים, לא העזתי לצאת מהחדר. לאורך המשך התורנות מאבטחים ליוו אותי לכל מקום שהלכתי.

הייתי מוצף פחד, דאגה, עצב על החולה הצעיר שנפטר אבל גם על המערכת שלנו שהגיעה למקום לא טוב, וגם השפלה - איך יכול להיות שהביטחון האישי שלי הוא הפקר? איך זה לא מענין אף אחד? אני עובד 80 שעות בשבוע, תורנויות שלמות ללא שינה. מה בסך הכל ביקשתי? שייתנו לי להציל חיים בלי לחטוף מכות?

המקרה הזה התרחש לפני מספר שנים, כשהייתי מתמחה בפנימית. אז למה אני מפרסם אותו עכשיו שוב? כי אתמול גיליתי שכתבה גדולה שהתראיינתי אליה ל"כאן 11" בנושא האלימות במערכת הבריאות (כל הכבוד ל"כאן" על הרמת הכפפה) נגנזה כי מספר בתי חולים סירבו לשת"פ ולא אפשרו לעובדים שלהם להתראיין!

זה הרתיח אותי. זה עקום, מעוות וצבוע בעיני. כאילו שיח"צ ותדמית של בתי החולים חשובים יותר מבטחונם האישי של הצוותים הרפואיים. לכן שיתפתי כעת, ולכן אני מבקש מכם/ן גם לשתף ולהפיץ, שידעו כל הדוברים והמשתיקנים: את האמת לא ניתן להסתיר על ידי סתימת פיות של רופאים, שכל מה שהם רוצים זה לטפל בחולים שלהם ולחזור הביתה בשלום.

נושאים קשורים:  ד"ר אראל בוצ'ינסקי,  אלימות נגד רופאים,  אלימות נגד צוות רפואי,  בתי חולים,  דעות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
19.07.2021, 16:37

אתה יכול להגיד לאיזה מגזר הוא שייך בלי להתבייש

19.07.2021, 23:10

אלימות כלפי צוותים אינה מוגלת למגזר מסויים, וההערה גם מסיתה כלפי "מגזר" וגם מסיטה מהנושא האמיתי והבהול

סיפור עצוב מאד גם על האלימות הגואה וגם על ההשתקה.

אנונימי/ת
19.07.2021, 23:28

למגזר של בעלי תא מוח אחד כמוך! מקווה מאד שאתה לא רופא!

אנונימי/ת
19.07.2021, 19:15

גועל נפש מוכר ומחליא.
הרופא הוא בתחתית סדר העדיפויות של בתי החולים והקופות.

19.07.2021, 19:28

סקנדל. מילה אחת, סקנדל.

אנונימי/ת
19.07.2021, 19:29

לפני מספר שנים הייתי N"N מנהל מחלקה פנימית . בת של חולה מבולבלת בקשה בלילה שיוזמן תורן פסיכיאטרי מיידית . התורן דיבר עם הפסיכיאטר שאמר שיגיע אחרי שיסיים טיפול בחולה אחרי ניסיון אובדני במיון. הבת לא הסכימה לתשובה זו והרימה מטף כיבוי אש וזרקה כל התורן . למרות זאת המשיך בתורנות טיפול באם ודאג שפסיכיאטר יגיע
למחרת בבוקר אני מקבל הזמנה להנהלת בית החולים ושם דורשים ממני כמנהל להתנצל בפני הבת על שהבאנו אותה למצב שהייתה צריכה לפגוע במישהו . ברור מה סדר עדיפויות . רופאים בסוף !
מוכר למישהו ?
בתכובה לתגובות שפורסמו עד הרופא התרן דווקא היה מהמגזר והחולה וביתה היו מהחלק שרואה את עצמו נאור ( כל עוד מתחנפים אליו ונותנים לו כל מה שירצה )

אנונימי/ת
21.07.2021, 13:22

להתנצל זה בחינם. צריך להגיש תלונה למשטרה, ואם יש היתכנות אז גם להוסיף תביעה אזרחית.
רק ככה.

19.07.2021, 20:06

הזוי
חבל שלא משדרים כתבה על סירוב בתי החולים להתייחס לפרשות האלימות ומניעהם האפשריים

אנונימי/ת
19.07.2021, 20:08

מזדהה עם כל מילה, ולדאבוני גם אני לפני כמה שנים, חוויתי ארוע דומה ביותר, עם האיומים לרצח, והכורח להיות מלווה על ידי אנשי ביטחון עד יעבור זעם.
ארועי קיצון כאלו אינם יומיומיים, אך התפרצויות מילוליות ואף אלימות , כשנפטר חולה , או אינו משתפר לראות עיני משפחתו, למרות טיפול מיטבי ומסור, שכיחים ביותר.
הבעיה היא הלגיטימציה שניתנת על ידי הציבור והתקשורת לאלימות נגד צוותי רפואה. דחיפה של צלם בהפגנה, תשודר ותדובר ללא לאות, אבל פגיעה ברופא/ה או אח/ות?! מן הסתם " הביאו" זאת על עצמם, אם בגלל טיפול לא מספק, חוסר סבלנות, התנשאות, וכנהלה תרוצים המאפשרים לאלימות בכל פניה, להיות מוצדקת ונורמטיבית. רק חשיפה, הצגת המיקרים פעם אחר פעם, ואכיפת ענישה כנגד האדם הפוגע, ישיגו אולי, שינוי

19.07.2021, 20:13

כל כך מאכזב ועצוב לאן הגענו, שאת דעתנו אנחנו אומרים באנונימיות, שאנחנו מפחדים מהאנשים להם אנחנו עוזרים ומהמערכת שאמורה לעמוד מאחורינו ולגבות אותנו. בושה וחרפה

אנונימי/ת
19.07.2021, 22:38

רופא , במיוחד צעיר חייב לזכור, שבניגוד לחבריו בהיי טק , בתוקף עבודתו הוא נתקל בכל סוגי האוכלוסיה וכל סוגי האנשים: נחמדים ורעים חכמים ומטורפים ובכולם הוא חייב ( לא רשאי, אלא חייב) לטפל במסירות.
ולא רק זאת אלא שלעתים קרובות אוכלוסיה זו מצויה בזמן הקשה בחייה , ולא תמיד ביכולתה לשלוט על צורת התנהגותה שלפעמים היא אלימה.
אין בדברי בכדי להצדיק אלימות, אלא על מנת לציין כי עבודתו של הרופא שונה מזו של מהנדס בהיי טק או מקצוען במקצועות לא שרותיים אחרים.
אדם שלא מודע לזה או שאינו מוכן להתמודד עם בעיות אלו מקומו במקצוע אחר.

20.07.2021, 05:36

הגזמת אנונימי. במיוחד לא ברורה השורה האחרונה. מה זה להתמודד עם אלימות? לחטוף מכות או סכין ולהתמודד? אני מניחה שאינך רופא או רופאה. וחוץ מזה אין שום קשר בין הדברים שכתבת. כל רופא צעיר או וותיק מודע לכך שהוא מטפל בכל סוגי האנשים הקיימים ושאין לו את זכות הברירה. לא כל המטופלים נחמדים, לצערנו כמו שלא כל האנשים נחמדים אבל אין להסכים בשום פנים ואופן לאלימות כלפי איש צוות רפואי. לא אלימות מילולית וקל וחומר שלא פיזית. לא במרפאות ולא בבתי החולים.

אנונימי/ת
20.07.2021, 08:09

המשפט " אין להסכים בשום פנים ואופן לאלימות וכו..." נשמע יפה אבל הוא ריק מתוכן
בוודאי שלא נסכים לאלימות , אז מה? כפי שציינתי חלק מהאוכלוסיה המטופלת היא אוכלוסיה קשה שבעת המפגש עם הרופא נמצאת בשעה קשה ביותר בחיים . כשם שהיא אינה צועקת באופן רגיל, כשקורה אסון זועקים , צועקים מכים בחזה ולפעמים תוקפים בסערת רגשות את הזולת ( נדיר שתוקפים פיזית רופא - דבר שלא היה גם במקרה המתואר)
מעט מאד מקרים קיימים שבה מופעלת אלימות פיזית, אבל הר"י דואגת לפמפם , באמצעות שלוחיה ולהאדיר כל צעקה כאילו מדובר בשיא האלימות , ולא היא. .
אבל, זה משרת את תדמית הרופא הקורבן והמסכן. כך נוצרת תדמית ציבורית של מצב אלימות קבוע במערכת הבריאות, דבר שמקדם את המאבקים הפרופסיונליים.

אנונימי/ת
21.07.2021, 07:45

אני דווקא כן רופא, מנוסה מאד, שהיה חשוף גם לחדרי מיון עם אוכלוסיות קשות, וטיפלתי בימי חיי באלפי חולים וחולות
את הערותי כתבתי לאחר חשיפה הן לחולים רבים מאד והן לאוכלסית הרופאים , עמיתי.

אנונימי/ת
19.07.2021, 22:52

בוצינסקי פרובוקטור שמחפש פרסום

20.07.2021, 06:47

שלא באנונימיות מבורכת , אני מציע שניתן לדר. בוצינסקי מכות ,
ולמה לחכות ?
הדגים כבר לא שותקים - אז בוא נוציא אותם מהבריכה
כדי להוציא אותם ניקח חכות

אנונימי/ת
20.07.2021, 08:21

בושה וחרפה. הצוותים הרפואיים שאמונים על הצלת חיים מסתכנים בחייהם ואין שומר על הסף. בבתי החולים הפסיכיאטריים ובחדרי המיון הדבר בולט במיוחד. הכתובת זוהרת באדום דם על הקיר!

אנונימי/ת
20.07.2021, 09:35

הגזמת , לא?

אנונימי/ת
20.07.2021, 09:00

אני רופא בכיר בבי״ח במרכז הארץ. משתדל להעניק טיפול אנושי ומקצועי למטופלים ומבין שלפחות חלקם נמצאים במשבר.
אויימתי מספר פעמיים, וחלק מחברי למחלקה הותקפו.
תמיד סלדתי מההתנהלות הזאת.

אבל ברגע שעברתי לצד השני, שהגעתי לקבל טיפול רפואי דחוף עם בן משפחה ונתקלתי באדישות ובזלזול מצד הצוות התורן (אינני עובד איתם ביומיום ולכן לא הכירו אותי) - בהחלט יכולתי לראות את עצמי צועק מקלל ואף נוהג באלימות.
למזלי עצרתי את עצמי.

אלימות היא דבר נורא, אבל הגיע הזמן לשאול את עצמנו גם מה החלק שלנו בזה ?
יש הרבה התנשאות וזלזול מצד חלק מאנשי הרפואה ו סיעוד.
חומר למחשבה.

אנונימי/ת
20.07.2021, 09:04

מלים חקוקות בסלע
וכבר נאמר : טול קורה מבין עיניך

אנונימי/ת
20.07.2021, 11:25

מזדהה לגמרי עם מה שנכתב, ואין לי ספק מהכרותי את המערכת שמנהלי בתי החולים וכל גם בקופות החולים יהיו אמונים קודם כל על יחסי הציבור שלהם ויעשו הכל בכדי להסתיר ולהשתיק סיפורים בהם עשויה בית החולים או קופת החולים להצטייר באופן בעייתי.

אנונימי/ת
20.07.2021, 15:08

לפני שנים באחד מבתי החולים המפורסמים בישראל היה נוהל: כאשר היה מגיע מכתה מעורך דין המבקש העתק מתיק של חולה לא היו ממהרים להיעתר לבקשתו. התיק היה מועבר לדוקטור חבר קרוב ובן מחזור של המנהל שהיה עובר בעיון על התיק ודואג לנקש מתוכו כל דבר בעייתי. רק אז כשהתיק היה מסודר למשעי היה מצולם ומועבר לעוד בצירוף מכתב אדיב המתנצל על העיכוב .הכל התנהל בשלווה תקופה ממושכת עד שעל פי רמז עורך דין אחד השיג צילום שהתיק בטרם ביקש התיק. ואז לאחר שביקש והתיק עבר תהליך הניקוי נתגלו ההבדלים. עורך הדין דרש את מלוא הפיצוי וגם קיבל.

אנונימי/ת
20.07.2021, 15:53

גם אצלנו בבית חולים הילל יפה בלי סוף היו מיקרה עלימות כלפי צוות רפאוי ואף אחת לא יתיחס לרופאים אחרי שניפגעו .ישתיקו עניין .רופא חייב לטפל ולשתוק . זה אומר על תרבות במדינה .

אנונימי/ת
20.07.2021, 20:20

כשיש שופטים מטומטמים, שמרחמים על הפושעים האלימים אין פלא שאין הרתעה. לרופא כמו לכל אדם יש את הזכות להגן על חייו ולהשתמש בכל האמצעים על מנת לנטרל את מי שתוקף אותו.

21.07.2021, 10:22

פניתי למשרד הבריאות לגבי רופאה שפגעה בי, אך בתשובתם לפנייתי נכתב שאדם בשם דר' בוצינסקי מנהל במכבי טוען ששוחח איתי וש"העביר אותי רופאה".

מעולם לא שוחח איתי אף מנהל במכבי ואף אחד בשם דר' בוצינסקי לא הכרתי קודם. נדהמתי לגלות שמישהו הסכים לשקר ולומר שדיבר כשלא דיבר...

אח''כ כשבדקנו מי זה דר' בוצינסקי ממכבי הבנו שהוא ככל הנראה המחליף של אחיה של הרופאה שפגעה בי.

אנונימי/ת
21.07.2021, 10:25

הדר יודע לסחוט את הדמעות ולסחוף את דעת הקהל. אם יבדקו לבטח ימצאו אי דיוקים חמורים בהתנהלותו. משרד הבריאות השתמשו בשם שלו גם במקרה שלי

אנונימי/ת
21.07.2021, 21:36

יש פיל בחדר שאף אחד לא מוכן להזכיר בקול רם וברור
יותר מ 90% מהאלימות כלפי צוותי הרפואה מגיעים ממגזר השלום והאחווה,
לפני שמחפשים פתרונות צריך לבצע אנמנזה נכונה.

אנונימי/ת
01.08.2021, 19:49

המעסיקים (קופות החולים ובתיה"ח) דואגים להשתיק אותנו, אנשי הצוות הרפואי. הייתי אחות במרפאה ראשונית של אחת מקופות החולים. לפני מספר שנים תקף אותי מטופל, אמנם "רק" תקיפה מילולית, אבל באותו רגע הייתי בטוחה שהוא עומד להרוג אותי. כתוצאה מהאירוע פיתחתי PTSD ואיני יכולה עוד לעבוד עם קהל. תוך מספר חודשים קופת החולים דאגה שאפסיק לעבוד אצלה, וכך איבדתי את המקצוע שמאוד אהבתי. הגשתי תביעה נגד הקופה והשופטת שלא רצתה לפסוק פסיקה תקדימית דחקה בנו להגיע לפשרה. מכיוון שזה היה אחרי 5 שנים מתישות, ובמיוחד שיש לי PTSD, הסכמתי לפשרה. קיבלתי פיצוי כספי ונאלצתי לחתום על סעיף האומר שאסור לי לדבר על העניין. מאז בכל פעם שמתפרסם אירוע דומה, למשל האירוע של האחות טובה ז"ל שנשרפה למוות, בסיטואציה דומה לשלי, אני מתפלצת, אבל מנועה מלהגיב. הלוואי שתצליח לשים סוף להשתקה של המעסיקים. ואגב, ד"ר בוצ'ינסקי, פניתי אליך בפייסבוק, במסנג'ר, ולא ענית לי.