טמפונדת בלון של הרחם

טמפונדת בלון של הרחם כטיפול בדימום לאחר לידה: סקירה שיטתית ומטה אנליזה

חוקרים סבורים כי לטמפונדת בלון שיעורי הצלחה גבוהים והיא בטיחותית כטיפול בדימום לאחר לידה

"נדרשים שיתוף פעולה, סבלנות ואורך רוח בשביל אפידורל מוצלח, אבל בושה רק מעצימה את חוויית הכאב". צילום אילוסטרציה

מטרת החוקרים הייתה להעריך את היעילות, האפקטיביות והבטיחות של טמפונדת בלון של הרחם כטיפול בדימום לאחר לידה.

החוקרים חיפשו במאגרי מידע ממוחשבים (מהקמתם ועד אוגוסט 2019) ובביבליוגרפיות. הם הכלילו בחיפוש מחקרים מבוקרים רנדומליים, מחקרים לא רנדומליים וסדרות מקרים שדיווחו על היעילות, האפקטיביות ו/או הבטיחות של טמפונדת בלון של הרחם, בנשים עם דימום לאחר לידה. התוצא העיקרי היה שיעור ההצלחה של טמפונדה כטיפול בדימום לאחר הלידה (מספר מקרי ההצלחה מתוך כלל הנשים שקיבלו טיפול זה). עבור ביצוע של מטה-אנליזות, החוקרים חישבו את שיעור ההצלחה המצטבר עבור כלל המחקרים, והסיכון היחסי עם רווח בר-סמך 95%, במחקרים שכללו זרוע השוואתית.

החוקרים מצאו 91 מחקרים, שכללו 4,729 נשים, שעמדו בקריטריונים להכללה (6 מחקרים רנדומליים, מחקר צבר רנדומלי אחד, 15 מחקרים ללא רנדומליזציה ו-69 סדרות מקרה). החוקרים מצאו כי שיעור ההצלחה הכולל של טמפונדת בלון של הרחם היה 85.9% (רווח בר-סמך 95%: 83.9-87.9%). השיעורים הגבוהים ביותר היו במקרי אטוניה של הרחם (87.1%) ושליית פתח (86.8%), והכי נמוכים בכל מקרי השליה הנעוצה (66.7%) ושאריות תוצרי הפריה (76.8%). עוד נמצא כי שיעורי ההצלחה של טמפונדה היו נמוכים יותר בניתוחים קיסריים (81.7%) בהשוואה ללידות נרתיקיות (87%).

מטה-אנליזה של המחקרים הרנדומליים, בה השוו שימוש בטמפונדה לעומת חוסר שימוש, בדימום בעקבות אטוניה של הרחם לאחר לידה נרתיקית, לא הראתה הבדלים מובהקים בין קבוצות המחקר, בסיכון להתערבות ניתוחית או מוות אימהי (סיכון יחסי של 0.59, רווח בר-סמך 95%: 0.02-16.69). מטה-אנליזה של שני מחקרים לא רנדומליים של לפני ואחרי, הראתה כי הכנסה של טמפונדה לפרוטוקולים לניהול דימום מסיבי לאחר הלידה, הורידה משמעותית את השימוש בתסחוף עורקי (סיכון יחסי של 0.29, רווח בר-סמך 95%: 0.14-0.63). זאת ועוד, מחקר אשכולות לא רנדומלי דיווח כי היו פחות התערבויות פולשניות ברשת הפרינטאלית שהשתמשה בטמפונדה באופן שגרתי, בהשוואה לאחת שלא השתמשה בטיפול זה (3 מתוך 1,000 לעומת 5 מתוך 1000, P < 0.01). מחקר אשכולות רנדומלי דיווח כי תדירות פרוצדורות פולשניות הקשורות לדימום לאחר לידה ו/או מוות אימהי, היו גבוהות יותר באופן מובהק לאחר הכנסה של טיפול בטמפונדה, בהשוואה למצב לפני ההכנסה (11.6 מתוך 10,000 לעומת 6.7 מתוך 10,000, P = 0.04). בסך הכל, התדירות של הסיבוכים שקושרו לשימוש בטמפונדת בלון של הרחם, היו נמוכים (6.5% או פחות).

החוקרים הגיעו למסקנה כי לטמפונדת בלון של הרחם יש שיעור הצלחה גבוה כטיפול בדימום לאחר לידה, וניכר כי הינה בטיחותית. הראיות ליעילות והאפקטיביות של הטיפול ממחקרים רנדומליים ושאינם רנדומליים הן מנוגדות, עם מחקרים ניסויים המציעים כי אין השפעה מטיבה, לעומת מחקרים תצפיתיים. מחקר נוסף דרוש על מנת לקבוע את אסטרטגיות היילוד הכי יעילות בנוגע להכנסה ושימוש בטמפונדת בלון של הרחם.

מקור: 

Suarez, S. et al. (2020). American Journal of Obstetrics & Gynecology; 222(4); 293(1)-293(52). https://doi.org/10.1016/j.ajog.2019.11.1287

נושאים קשורים:  טמפונדת בלון של הרחם,  תמותה אימהית,  דימום אחרי לידה,  מחקרים
תגובות
אנונימי/ת
14.05.2020, 22:14

טמפודנת בלון לטיפול בדימום אחרי לידה טובה כשמה כן היא: בלון לחגיגת יום הולדת של ילדים. כדאי להכניס את ה"שיטה" הזו למאגר של הקוריוזים ברפואה . כאלה יש רבות ואפשר ללקט מהן הרבה אפילו מספרי הלימוד של חמישים השנים האחרונות.