HIT הוא מצב מסכן חיים הדורש בירור אבחוני דחוף. עם זאת, הידע על התועלת האבחונית של בדיקות האבחון המומלצות מוגבל בפרקטיקה הקלינית. לאחרונה, פורסמו בכתב העת JAMA Hematology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון את פרקטיקת האבחון הנוכחית לניהול החשד ל-HIT.
עוד בעניין דומה
המחקר התבצע במתכונת של מחקר פרוספקטיבי בין השנים 2018-2021 בקרב חולים עם חשד ל-HIT מ-11 מרכזי מחקר בשוויץ, גרמניה וארצות הברית. החוקרים אספו נתונים קליניים מפורטים ומידע מעבדתי. נוגדני טסיות של פקטור 4/הפרין כומתו באמצעות בדיקה חיסונית כימי-לומינסנטית אוטומטית (chemiluminescent immunoassay CLIA). בדיקת הפעלה של טסיות דם המושרית על ידי הפרין שטוף טסיות (heparin-induced platelet activation HIPA) שימשה כתקן ייחוס להגדרת HIT.
במחקר הוכללו 1,448 חולים. המחקר התקיים בין השנים 2018-2021. מתוך החולים שהוכללו, 1,318 היו זמינים לאנליזה הנוכחית (גיל חציוני [IQR], 67 [57-75] שנים; 849 [64.6%] גברים). HIPA היה חיובי ב-111 חולים (שכיחות, 8.4%). ההגדרה השכיחה ביותר הייתה יחידת טיפול נמרץ (487 [37.0%) או ניתוחי לב וכלי דם (434 [33.0%]). ציון 4Ts היה בסיכון נמוך ב-625 חולים (46.8%). לפי טבלה של 2 × 2, מספר החולים עם תוצאות שליליות שגויות היה 10 (9.0%; ציון 4Tsי5) (4.5%; CLIA) ו-15 (13.5%; אלגוריתם אבחון מומלץ). מספר החולים עם תוצאות חיוביות שגויות היה 592 (49.0%; ציון 4Tsי73י(6.0%; CLIA) ו-50 (4.1%; אלגוריתם אבחון מומלץ), בהתאמה.
החוקרים הסיקו כי בחולים החשודים ל-HIT, כאשר נעשה שימוש באלגוריתם האבחון המומלץ בפרקטיקה הקלינית, נדרשה בדיקת נוגדנים במחצית מהחולים. עם זאת, מספר ניכר של חולים עדיין סווגו בצורה שגויה, מה שעלול להוביל לעיכוב באבחון או לטיפול יתר. יש להמשיך בפיתוח אלגוריתמי אבחון משופרים לאבחון HIT.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
