הזמן אוזל: חשש כבד לבריאותם הפיזית והנפשית של החטופים

מצבם הבריאותי של החטופים מידרדר, חלקם חולים במחלות כרוניות וזקוקים לתרופות וחלקם פצועים וזקוקים לטיפול. דו"ח רפואי שמתייחס למצבם של החטופים שלושה חודשים מאז שנחטפו התפרסם אתמול (ב') על ידי מערך הרפואה במטה משפחות החטופים והנעדרים. הדו"ח כולל טבלה עם פרטים על 38 חטופים שמצבם הבריאותי חמור.

על פי הדו"ח, לפחות שליש מהחטופים סובלים ממחלות כרוניות הדורשות טיפול רפואי קבוע, ביניהן סוכרת, אוסטאופורוזיס, אנמיה, אסתמה, סרטן, מחלות מעי דלקתיות כגון קוליטיס כיבי ומחלת קרוהן, מחלות עור דלקתיות, מחלת אדיסון, דלקות חוזרות בדרכי השתן, תת פעילות של בלוטת התריס, מחלות לב, אפילפסיה, יתר לחץ דם ועוד.

מהמידע בדו"ח, שנאסף מבני המשפחות וגם מעדויות של חטופים ששוחררו, עולה כי תרופות, אפילו נפוצות, מסופקות לחטופים רק לעתים רחוקות. חלק מהניצולות סבלו מסיבוכים קשים כדוגמת שבץ מוחי חדש ופגיעה לבבית עקב היעדר טיפול.

בין החטופים שמצבם עלול להידרדר לסכנת חיים ללא טיפול מתאים: דולב יהוד (35), הסובל ממחלות כליות ובלוטת התריס; יוסף אלזיאדנה (53) שסובל מסוכרת ומיתר לחץ דם ועומר ונקרט, (22) הסובל מקוליטיס כיבית וזקוק לתרופות.

הידרדרות במצבם של החטופים המבוגרים

מעדותה של נילי מרגלית, אחות במרכז הרפואי סורוקה שחזרה משבי החמאס ורואיינה בתכנית "עובדה" ביום ה' האחרון, לחלק מהחטופים לקויות ראייה, שמיעה וניידות שמשפיעות באופן משמעותי על יכולת התפקוד שלהם עד לאפאתיות. עוד נכתב בדו"ח כי חטופים רבים נלקחו ללא עזרים ובכך הוחרפו בעיותיהם הבריאותיות ונגרמה הידרדרות במצבם הנפשי. חלקם דיווחו כי משקפיהם נשברו בכוונה כדי להשפיל אותם ולפגוע בהם. הדוגמאות כוללות את אברהם מונדר, (79) הסובל ממוגבלות בניידות ומרכיב משקפיים באופן קבוע, שבמהלך חטיפתו נפל מאופנוע ונגרמו לו חבלות קשות בידיו וברגלו. לפחות במקרה אחד, שורדת שבי סבלה מקריש בוורידים העמוקים של הרגליים עקב תנאי השבי וחוסר תנועה.

10% מהחטופים הם בני יותר מ-65. 75% מהם סובלים ממחלות כרוניות, בהן יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת מסוג 2, מחלות המטולוגיות, מחלות נשימה, מחלות כליות, מחלות עור, אוסטאופורוזיס ומצבים אורתופדיים ונכות, דיכאון וחרדה, מחלות נוירולוגיות, הפרעת כאב כרונית ועוד.

להיעדר טיפול רפואי יש השלכות קשות, כפי שאירע לאלמה אברהם בת ה-84, ששוחררה מהשבי לאחר 50 יום במצב אנוש ובמקרה של אריה זלמנוביץ', שמת בשבי. הדוגמאות: גדי מוזס (79) הסובל ממחלות רקע במערכת העיכול, הלב וכלי הדם ונמצא בסכנת חיים מיידית ללא טיפול הולם; עודד ליפשיץ (83), עם מחלות נלוות נשימתיות וכלי דם – גם הוא נמצא בסכנת חיים מיידית ללא טיפול רפואי הולם.

בריאותם הנפשית של החטופים

הדו"ח מתייחס לבריאותם הנפשית של החטופים שחלקם התמודדו קודם לכן עם מחלות נפשיות, כולל דיכאון וחרדה, שעלולות להחמיר משמעותית במהלך השבי. תנאי השבי מהווים סיכון גם עבור חטופים ללא מחלת נפש קיימת. בידוד וניתוק מבני משפחה, כליאה במנהרות ובחללים קטנים, והאלימות המופעלת כלפיהם, עלולים לפגוע קשות ברווחתם הפיזית והנפשית.

תנאי השבי הבלתי נסבלים מעלים חשש לגבי בריאותם הנפשית ושפיותם של החטופים והאפשרות לפגיעה עצמית, אפתיות או למחשבות אובדניות. במספר מקרים יש עדויות כי החוטפים הפעילו טרור פסיכולוגי מתמשך על החטופים והחטופות שכלל, בין היתר, סיפורים על כך שמשפחותיהם נרצחו כליל. עדויות של שורדים מדגישות מקרים שבהם כמה חטופים התמודדו עם עקה חריפה כתוצאה ישירה מאירועי השבעה באוקטובר ומהתנאים הקשים בשבי.

החטופים מוחזקים באזור של לחימה פעילה. עדויות המשוחררים חושפות שהם הוחזקו בקרבה למשגרי רקטות וחששו מאוד לחייהם מההפצצות. לדוגמה, איתי סבירסקי (39) סובל מדיכאון וחרדה וזקוק לטיפול תרופתי. תנאי השבי מסכנים את חייו.

פציעות ירי וקטיעות גפיים אינן מטופלות

אלימות קיצונית במהלך החטיפה הותירה את חלק מהחטופים עם פציעות קשות - פציעות ירי, קטיעות גפיים ופצעים פתוחים גלויים שמעוררים חשש לזיהומים. עדויות השורדים מדגישות היעדר טיפול מדאיג בפצעים של רבים שנותרו בשבי, ובחלק מהמקרים הזנחה זו כבר הסתיימה במוות.

באופן מטריד, החטופים המעטים שקיבלו טיפול רפואי בשבי דיווחו על טיפול לקוי, שהוביל לנכות. כך, לדוגמה ידוע כי רומי גונן (23) נורתה במהלך החטיפה. עדויות שניתנו לאחרונה מעידות כי הפציעה שלה מוזנחת בצורה פושעת, מה שיכול להוביל לנכות קבועה.

מחלות מעי דלקתיות וסכנת חיים

בהתייחסות לתזונה, היגיינה ומחלות במערכת העיכול, כותבים מחברי הדו"ח כי מספר חטופים סובלים ממחלות מעי דלקתיות הדורשות תזונה ספציפית להפחתת תסמינים קליניים ושמירה על הפוגה, ובלעדיה הם עלולים לחוות החמרה במחלה שעלולה לגרום לתסמינים רבים, חלקם מסכני חיים. אחרים סובלים מצליאק וצרכים מיוחדים אחרים.

התינוק, כפיר ביבס, ואחיו הפעוט, אריאל ביבס, עלולים למות או לסבול מסיבוכים קשים אם לא יקבלו תזונה העומדת בדרישות התזונתיות המיוחדות שלהם. הדוגמאות כוללות את מישל ניסנבאום (59), החולה במחלת קרוהן וזקוק נואשות לטיפול קבוע במחלתו, כולל טיפול בעירוי. ללא טיפול, הוא יסבול מסיבוכים חמורים ומסכנת מוות מיידית.

חשש מהריון וממחלות מין בקרב חטופות שנאנסו

בקרב החטופות יש חשש מהריון, מפגיעה נפשית ופיזית וממחלות מין. נשים חטופות נמצאות בסכנה לחוות אלימות מינית, שלה השלכות על הבריאות הפיזית והנפשית שלהן לאורך זמן.

נשים שעברו אונס נמצאות בסיכון לפציעות פיזיות מסוכנות, ביניהן קרעים בדופן הנרתיק ושלפוחית השתן, העלולים להביא לדימום מסכן חיים, לפגיעות מוגברת לזיהומים המועברים במגע מיני, כמו למשל HIV/AIDS ולפגיעה ביכולת הרבייה העתידית. לאונס יש השלכות נפשיות ארוכות טווח כולל טראומה.

עדויות השבים: הוחזקנו בתנאים קשים

מעדויות השבים ומצבם הרפואי למדים שחלק גדול מהם סבלו ממחלות זיהומיות ושהם הוחזקו בתנאים סביבתיים קשים והיגיינה מסכנת בריאות. השורדים דיווחו על גישה מוגבלת לשירותים, היעדר גישה למים זורמים, תנאי סניטציה נמוכים וגישה מוגבלת למים נקיים, אם בכלל.

בנוסף, השורדים דיווחו על שכיחות גבוהה של מחלות במערכת העיכול, עם תסמינים של שלשולים, וחלק מהם אובחנו עם פתוגנים כמו סלמונלה. חלק מהשורדים חזרו עם כינים או סקביאס, כמו גם זיהומים זואונוטיים. חלק נוסף חזר עם זיהומים מתמשכים וקשים הקשורים בטיפול לקוי בפציעות טראומה.

המשוחררים דיווחו על קושי לנשום עקב האוורור המועט בתעלות, הלחות, החשיפה לעשן וכדומה, בייחוד אלה עם מחלות קודמות של דרכי הנשימה. קיים חשש רציני לגבי השפעת מזג האוויר החורפי על בריאותם של חטופים שנחטפו ללא בגדים מתאימים ואמצעי חימום.

כותבי הדו"ח - פרופ' חגי לוין, שחר ליבנה ושירה למפרט - מסכמים כי אין לבזבז זמן. "אנו קוראים בדחיפות לשחרורם המיידי כדי להגן על זכויות האדם הבסיסיות שלהם ולספק להם את הטיפול הרפואי והנפשי החיוני לו הם זקוקים כדי להחלים מההשלכות הפיזיות והרגשיות העמוקות של הפגיעה הקשה שעברו. כל יום בשבי מסכן את חייהם ובריאותם. הם במצב קריטי. כולנו צריכים לדרוש לשחרר אותם עכשיו מטעמים הומניטריים".