במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Obesity surgery' מטרת החוקרים הייתה להשוות את התוצא לטווח הארוך של biliopancreatic diversion with duodenal switchי(BPD/DS) לעומת מעקף קיבה מסוג Roux-en-Yי(RYGB) בחולים הסובלים מ-super obesity, כלומר עם אינדקס מסת גוף (BMI) > 50 קילוגרם/מטר רבוע.
עוד בעניין דומה
כרקע למחקרם, מציינים החוקרים כי במטופלים הסובלים מ-super obesity RYGB עשוי להיות לא מספק. בשל כך ישנם מנתחים הדוגלים ב-BPD/DS בחולים אלו, הליך המוביל ליותר פגיעה בספיגה. עם זאת, מעטות הן הראיות בנושא בנוגע לתוצאות של תקופה העולה על 10 שנים, במיוחד בחולים לאחר BPD/DS.
לצורך כך, החוקרים ערכו ניסוי אקראי מבוקר חד סמיות וחד מרכזי, אשר כלל תקופת מעקב של 13 עד 17 שנים. במסגרת המחקר נאספו 47 מטופלים (BMI > 48 המתאימים לניתוח בריאטרי) אשר הוקצו באקראי, 1:1, ל-BPD/DS ול-RYGB (25 גברים, 24 BPD/DS,י39.1 ± 9.9 שנים, BMI 54.5 ± 6.1 קילוגרם/מטר רבוע). התוצא הראשוני היה ירידה במשקל. המחקר מומן על ידי ה-Swedish governmental funding of clinical researchי(ALF).
במחקר השתתפו בסך הכל 34 (18 BPD/DS) מתוך 42 החולים שנותרו בחיים (81.0%). מתוצאות החוקרים עולה כי ניתוח ה-BPD/DS הוביל לירידה גדולה יותר ב-BMI (20.4 ± 7.9 לעומת 12.4 ± 8.6, p = .008) ולאחוז גבוה יותר של ירידה במשקל הגוף הכולל (37.5% ± 12.2 לעומת 22.8% ± 14.8, p = .004). בנוסף, BPD/DS נקשר עם רמות נמוכות יותר של גלוקוז בצום, המוגלובין מסוכרר (HbA1c), ליפופרוטאינים בצפיפות נמוכה (LDL) וכן עם המוגלובין נמוך יותר. עם זאת, נמצא כי BPD/DS הוביל ליותר תופעות לוואי (2.7 לעומת 0.9 לכל מטופל, p = .004). כלי ההערכה הגלובלי BAROSי(Bariatric Analysis and Reporting Outcome System) הדגים ציונים מעולים עבור BPD/DSי(p=0.047).
לסיכום, בהשוואה ל-RYGB, ניתוח BPD/DS הוביל לתוצאות טובות יותר מבחינת הירידה במשקל והשליטה המטבולית, וכן לציון BAROS מעולה. עם זאת, הליך זה נקשר עם שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
