במכון לרפואה משפטית באבו כביר ממשיכים במאמצים לזיהוי הגופות, משתמשים בטכנולוגיה חדשנית ומצליבים מידע, על כך מדווחת אריאלה איילון ב-ynet. למכון הגיעו מאז תחילת הלחימה מאות גופות.
עוד בעניין דומה
ציפי כהנא, אנתרופולוגית משפטית, מסבירה את עבודת האנתרופולוגים המשפטיים בזיהוי: "אנחנו בודקים שרידי עצמות שרופים או שבורים ומנסים לעשות להם שיוך אנטומי. כלומר, אנחנו יוצרים פרופיל אנתרופולוגי שמאפשר לזהות אם העצם שייכת לגבר או לאישה, לילד או לבוגר, ולהעריך את הגיל".
למכון לרפואה משפטית מגיעים שרידי גופות שלא ניתן היה לזהותם במחנה שורה. ד"ר נורית בובליל, מנהלת מעבדת ה-DNA במכון, מסבירה כי במעבדתה מנסים לפענח ממצאים שהופקו במחנה, בבסיסי צה"ל או בחדרי הנתיחה של המכון. "במעבדות שלנו אפשר לפענח דגימות DNA מחלקיק של ציפורן או מכל רקמה קטנה אחרת שהיא בעייתית לדגימה וגם מדגימות מסובכות. המבחנה עם החומר עוברת תהליכים מעבדתיים מורכבים, הכוללים גם שימוש באמצעים טכנולוגיים שמאפשרים לדמות את החומר שהופק מהמת לתהליכים ביולוגיים מסוימים שמתרחשים בגוף החי".
ממצאים תקינים מועברים להשוואה במאגר ה-DNA של המשטרה. ממצאים שלא הצליחו לפענחם עוברים במכון זיהוי באמצעים אחרים. "עד היום הצלחנו להפיק יותר מ-99% של דגימות תקינות מכל הדגימות שקיבלנו", מציינת ד"ר בובליל.
"אחד מאמצעי הזיהוי הוא רדיולוגי. מנסים לפענח איזה חלק מתאים לחלק אחר ומנסים לחבר את החלקים ולהתאים אותם לאדם מסוים", מסביר ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית. "הרדיולוגים מעלים את הממצאים על שקף, ושם הם מנסים לחבר את חלקי הפאזל האנושי".
ד"ר קוגל התייחס למחסור בכוח אדם, רופאים, אנתרופולוגים רפואיים ואנשי רפואה נוספים. כפי שפורסם בדוקטורס אונלי מתנדבים הגיעו גם מחו"ל. קוגל ציין כי למכון הגיעו רדיולוגים מתנדבים מבתי חולים מכל הארץ אך יש עדיין צורך באנשי מקצוע.
"אני חייב להגיד שלא כל הגופות שנמצאו יזוהו", אומר ד"ר קוגל. "חלקן - כולל של ילדים - לא יימצאו בעתיד הקרוב, וככל שהן יימצאו מאוחר יותר יהיה קשה יותר לזהות אותן כי מה שנותר מהן הוא רק פיח ואפר".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
