מאת פרופ' מטצקי שלומי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, סגן מנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי ע"ש שיבא
כבר בעבודה שפורסמה בשנת 2002 (1) נמצא, כי עודף משקל (BMI ≥ 25 ק"ג \מטר רבוע) ועוד יותר מכך השמנה (BMI ≥ 30 ק"ג \מטר רבוע) קשורים בעליה בשכיחות של איס"ק (אי ספיקת לב). כל עליה של 1 יחידת BMI קשורה בעליה של 5% בגברים וב-7% בנשים בהיארעות של איס"ק לב.
העלייה חלה בעקר על חשבון עליה בשכיחות של איס"ק דיאסטולית עם תפקוד שמור של החדר השמאלי HFpEF אך בצורה מתונה גם בשכיחות של HFrEFי(2).
ניתן למצוא קשר בין BMI גבוה לאיס"ק לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF) כשמסתכלים על מחקרי האיס"ק העדכניים ביותר. ה-BMI הממוצע של החולים עם HFrFFי(DAPA-HF, EMPEROR-REDUCED, PARADIGM-HF) היה > 28 ובמחקרים העדכניים של חולים עם HFpEFי(CHARM Preserved, PARAGON-HF, EMOEROR-PRESERVED) אף סביב 30.
ההסבר המנגנוני לקשר בין השמנה לבין איס"ק לב נוגע הן להשפעות עקיפות של השמנה על הלב כולל עליה בל"ד, נפח הדם, מחלה כלילית, התפתחות הפרעה בתפקוד האנדותל, עליה ברנין ואנגי-טנסין וכתוצאה מכך עליה בתנגודת הפריפרית וכן השפעות ישירות הכוללות הסננה שומנית של שריר הלב, עמידות לאינסולין של סיבי שריר הלב ושינויים דלקתיים בשריר הלב הגורמים בעיקר לפגיעה בהרפיה ובתכונות הדיאסטוליות של שריר הלב.
להשמנה קיימת השפעה בלתי תלויה גם על המהלך והתוצאים הקליניים בחולים שלקו באיס"ק לב. עליה ב-BMI בחולים עם איס"ק לב קשורה בעליה מדורגת ומשמעותית בשיעור האשפוזים החוזרים הן בחולים עם HFrEF והן בחולים עם HFpEF, אך במקביל עליה במשקל נקשרה גם בהפחתה בתמותה בחולי איס"ק לב, תופעה שתוארה כ"פרדוקס ההשמנה" (3).
עפ"י נתונים שהוצגו לראשונה בכנס ההשמנה בדבלין, במסגרת מפגש משותף של החברה להשמנת יתר והחברה האירופאית לקרדיולוגיה, נמצא כי הקשר בין השמנה לבין ההאירעות של איס"ק לב וסוג האיס"ק לב קשור לא רק לעליה ב-BMI, אלא גם לאופי ההשמנה ולפיזור השומן בגוף (L Meems). עפ"י נתונים אלו, בעוד עליה בשומן האפיקרדיאלי והשומן התת-עורי קשורים בעליה בהיארעות של HFpEF, הרי עליה בשומן הויסרלי קשורה ב-HFrEF. יתרה מזאת, נמצא שעליה בשומן בפיזור התת-עורי והויסרלי קשורה בעליה בסמנים הדלקתיים: IL-6,יTNF, בעוד שעליה בשומן האפיקרדיאלי קשורה בעליה ב-MCP-1.
בהצגה בכנס ההשמנה בדבלין (4) שעסקה בקשר הפתוגנטי בין השומן האפיקרדאלי לאיס"ק לב בהקשר של החשיבות של השומן האפיקרדיאלי בפתוגנזה של HFpEF, נמצא כי עליה בכמות השומן האפי-קרדיאלי קשורה בהסננה לתוך המיוקרד, וכתוצאה מכך התפתחות תמונה של היפרטרופיה של שריר הלב, הפרעה דיאסטולית ועליה בלחצי המילוי. העליה בכמות השומן האפיקרדיאלי קשורה במספר פרמטרים שהחשובים שבהם הם השמנה, סוכרת ועמידות לאינסולין (5).
ממצאים אלו נתמכים ע"י עבודות קודמות (5-7) שמצאו קשר מובהק בין נפח השומן האפיקרדיאלי להתפתחות של איס"ק עם תפקוד שמור. יתרה מכך, בחולים עם איס"ק לב HFpEF, קיום של שומן אפיקרדיאלי בכמות גדולה ו-BMI > 30 היו קשורים גם במהלך קליני ממאיר יותר עם עליה בולטת בשיעור האשפוזים החוזרים ו\או תמותה.
במטה-אנליזה שכללה 8 עבודות בהם נבחנה התועלת של הפחתת משקל באמצעות ניתוחים בריאטריים וכללה 26,000 חולים, נמצא שהפחתת משקל הייתה קשורה בהפחתה משמעותית סטטיסטית ב-50% בשיעור התפתחות איס"ק לב (8).
לאור ההתקדמות בטיפולים התרופתיים בהפחתת משקל ובפרט העדויות הקושרות בטיפול ב-GLP-1 RA והפחתה בשומן ויסרלי ובשומן האפיקרדיאלי, נראה שהשנים הקרובות מבטיחות אפיק חדש במניעה ובטיפול באיס"ק לב בכלל, ובפרט בנתח ההולך וגדל במקביל להזדקנות האוכלוסיה ומגיפת ההשמנה של איס"ק לב עם תפקוד שמור (HFpEF).
מקורות:
1. Kenchaiah S, et al. N Engl J Med. 2002.
2. Pandey A, J Am Coll Cardiol. 2017 Mar 7;69(9):1129-1142.
3. Vijaiganesh N, et al.ESC Heart Failure 2016; 3: 227–234
4. 30th European Congress On Obesity. 17-20 May 2023. Dublin, Ireland.
5. van Woerden G et al. Eur J Heart Fail. 2022 Dec;24(12):2238-2250.
6. van Woerden G et al. Eur J Heart Fail. 2018 Nov;20(11):1559-1566
7. Van Woerden G et al. Eur J Heart Fail. 2020 Mar;22(3):455-457.
8. Veldhuisen et al. Eur Heart J. 2022 May 21:43(20): 1955–1969
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות