יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, פרופ' צחי גרוסמן, פנה הבוקר (ה') לשר הבריאות, משה ארבל ולמנכ"ל המשרד, משה סימן טוב בדרישה לפעול אל נוכח עלייה של מאות אחוזים במספר מקרי השעלת בירושלים בחודשים האחרונים. גרוסמן קרא להפעיל ניידות חיסון בעיקר בקרב אוכלוסיות צפופות.
עוד בעניין דומה
"ביממה האחרונה מתפרסמים נתונים מדאיגים ביותר באשר להתפרצות המונית של שעלת בקרב תינוקות וילדים צעירים באזור ירושלים", כתב פרופ' גרוסמן. "מתחילת השנה נרשמו 215 הדבקות במחלה, עלייה של פי 12 לעומת השנה שעברה, אז נמנו 17 מקרים, ב-2021 נמנו 22 מקרי הדבקה", ציין. כמה מהמקרים הגיעו אף לאשפוזים של ילדים בבתי החולים בבירה.
איגוד רופאי הילדים קורא לפעול במהירות ובנחישות על מנת להשיב את רמת ההתחסנות של ילדים שצנחה מאז הקורונה ומציין כי בהתייחסות נקודתית לשעלת, מדובר במחלה שניתן למנוע באמצעות חיסונים.
"אנו קוראים למשרד לפעול במהירות ובנחישות אל מול הנתונים ודורשים בכל תוקף להפעיל מיידית ניידות חיסון במיקוד על אוכלוסיות וקהילות חרדיות, המאופיינות בצפיפות וסכנת הדבקה בקרב ילדים רבים בני אותה משפחה. שעלת יכולה לגרום לחנק, אי-ספיקה נשימתית ואף לתמותה. חובת כולנו להתגייס ולמנוע מוות של ילד משעלת", הדגיש פרופ' גרוסמן.
על פי נתוני לשכות הבריאות, מספר מקרי השעלת בישראל בשנת 2021 עמד על 22. בשנת 2002 נספרו 17 מקרי שעלת בלבד ואילו מתחילת השנה ועד היום היו 215 מקרי שעלת בישראל.
מקור: משרד הבריאות
במשרד הבריאות ציינו כי "בעקבות עלייה באבחוני השעלת בכלל ובתינוקות עם תסמינים בפרט, מטבע הדברים יש עליה גם בדיווחים על תחלואה בשעלת למשרד הבריאות, כאשר התחלואה היא בעיקר בתינוקות לא מחוסנים".
מחלת השעלת מתאפיינת בהתקפים חוזרים של שיעול עוויתי המסתיימים בשאיפת אוויר מאומצת. התקפי השיעול עלולים להיות קשים ומלווים באודם בפנים ובהכחלה, לעתים ורידי הצוואר והעיניים בולטים וייתכנו הקאות והפרשה מוגברת של רוק מהפה. בתינוקות קטנים תיתכן הפסקות נשימה עם או בלי השיעול. השיעול הקשה יכול להימשך מספר שבועות. ההחלמה היא הדרגתית עם הפחתה בתדירות התקפי השיעול ועוצמתם עד להבראה מלאה.
שעלת עלולה להופיע בכל הגילאים, אך בתינוקות המחלה קשה ומסוכנת יותר בגלל סיבוכים הקשים כגון: הפסקות נשימה, דלקת ריאות, התכווצויות, שטפי דם בלחמיות ודלקת חדה במוח העלולה לגרום לנכות קבועה או למוות.
החיסון נגד מחלת השעלת נכלל בתכנית חיסוני השגרה של תינוקות החל משנת 1957. מאז, פחתה התחלואה פחתה ב-90%. בשנת 2002 הוחלף החיסון ה"תאי" (DTP) בחיסון חדש "לא תאי" (אסלולרי - DTaP). עם תחילת השימוש בחיסון החדש, פחתה בהרבה שכיחות תופעות הלוואי (החולפות) של החיסון.
לשם שיפור תכנית מניעת מחלת השעלת, הוסיף משרד הבריאות, החל בשנת 2005, מנת חיסון נוספת בכיתות ב', והחל בשנת 2008, מנת חיסון נוספת גם בכיתות ח'. בשנת 2015 הוסף חיסון שעלת לנשים הרות בכדי לתת הגנה לתינוקות מהלידה ובחודשים הראשונים הקריטיים בחייהם.
ממשרד הבריאות נמסר כי המשרד מדגיש את חשיבות מתן חיסוני השגרה נגד מחלות זיהומיות שחלקן עלולות לגרום לסיבוכים קשים ולמוות. "הקפדה על חיסוני השגרה חשובה למניעת התפרצויות של תחלואה בקרב הילדים וסביבתם. משרד הבריאות ממליץ גם לנשים בהריון בשליש השלישי לקבל חיסון שעלת ולהגן על ילדיהן".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
