גורמי סיכון וסקולריים נקשרים עם ירידה קוגניטיבית, אך המחקרים שנעשו עד כה ועסקו בגורמי סיכון מבודדים לא הוכיחו כי לניהול גורמי הסיכון ישנה השפעה על שימור התפקוד הקוגניטיבי. כמו כן, מעטים הם הניסויים אשר בדקו את ההשפעה של ניהול גורמי הסיכון הוסקולריים על היכולת התפקודית.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA Neurology', מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם פוליפיל יכולה להפחית את הירידה הקוגניטיבית והתפקודית במטופלים ללא תחלואה קרדיווסקולרי ידועה, אך עם גורמי סיכון לכך.
ה-International Polycap Study 3י(TIPS-3) נערך כניסוי קליני אקראי פקטוריאלי, 2 × 2 × 2, אשר במסגרתו גויסו מטופלים בבתי חולים ומרכזים קהילתיים משמונה מדינות שונות. תקופת המחקר, כולל המעקב, ארכה בין ה-30 ביולי 2012 ל-30 בספטמבר 2020. ההקצאה האקראית כללה 5,713 משתתפים בקבוצות הטיפול, ו-2,098 משתתפים בני 65 ומעלה בעלי סיכון בינוני לתחלואה קרדיווסקולרית השלימו הערכה קוגניטיבית ונכללו גם כן באנליזות המחקר. התערבות המחקר הוגדרה כטיפול עם פוליפיל (כדור המשלב טיפול נוגד יתר לחץ דם וסטטין), אספירין, או שילוב של השניים.
לצורך המחקר המשתתפים עברו הערכות קוגניטיביות ותפקודיות בעת תחילת המחקר, לאחר שנתיים, ובסיום המחקר. התוצא הראשוני היה ההשפעה של פוליפיל בהשוואה לאינבו, ופוליפיל פלוס אספירין בהשוואה לאינבו כפול, על התוצא המרוכב של שיעור המשתתפים בכל קבוצה אשר חוו ירידה מהותית (שינוי של > SD 1.5) ביכולות הקוגניטיביות או התפקודיות.
מתוצאות המחקר עולה כי מתוך 2,389 משתתפים מעל גיל 65, 2,098 (88%; גיל [סטיית תקן] ממוצע, 70.1 [4.5] שנים; 1,266 נשים [60%]) השלימו את ההערכות מתחילת המחקר ומתקופת המעקב. יתר לחץ דם נצפה בקרב 1,796 מהמשתתפים (86%), ול-680 משתתפים (32%) היה impaired fasting plasma glucose levels. לחץ הדם הסיסטולי הממוצע (סטיית תקן) היה 146.1 (17.7) מילימטר כספית, ורמת ה-low-density lipoprotein cholesterolי(LDL-C) (סטיית תקן) הייתה 124.3 (40.7) מיליגרם/דציליטר, וירדה ב-5.7 מילימטר כספית ו-24 מיליגרם/דציליטר, בהתאמה, בקרב המטופלים מקבוצת הפוליפיל.
במהלך תקופת מעקב של חמש שנים לא נצפו הבדלים מובהקים בין קבוצות הטיפול מבחינת מספר המשתתפים שחוו ירידה קוגניטיבית מהותית (356 הוקצו לפוליפיל, 328 הוקצו לאינבו) או דמנציה (2 הוקצו לפוליפול, 4 הוקצו לאינבו). הירידה התפקודית התמתנה במהלך תקופת המעקב עבור אלו שהוקצו לפוליפיל בהשוואה לאלו שקיבלו אינבו (ממוצע [סטיית תקן] country-standardized adjusted follow-up Standard Assessment of Global Everyday Activities [SAGEA], 0.06 [0.03] לעומת 0.15 [0.03]; P = .01) ופוליפיל פלוס אספירין בהשוואה לאינבו כפול (ממוצע [סטיית תקן] של ה-country-standardized adjusted follow-up SAGEA,י0.01 [0.04] לעומת 0.14 [0.04]; P = .01).
לסיכום, החוקרים הדגימו כי במטופלים בני 65 ומעלה עם גורמי סיכון וסקולריים, הטיפול עם פוליפיל, עם או בלי אספירין, לא נקשר עם פגיעה בתוצאים הקוגניטיביים אך נקשר עם האטת הירידה ביכולות התפקודיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
