פרופ' רן בליצר: "הבינה המלאכותית כבר מוכיחה את עצמה ברפואה"

עשרות רופאים ומדענים בכירים, ובהם מנהלי המרכזים הרפואיים וקופות החולים מכל הארץ וראשי האוניברסיטאות ובתי הספר לרפואה, השתתפו בוועידת החדשנות הרפואית של ארגון למענכם, שנערכה בשבוע שעבר, וקיבלו סקירה מקיפה על הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים בתחום הבריאות וגם על האתגרים המורכבים שעמם מתמודד עולם הרפואה.

הנואם המרכזי בכינוס היה פרופ' יוגן ב. האג, מומחה בעל שם עולמי, ממפתחי הטיפול החדשני להקרנת פרוטונים, שציין לשבח את הישגי ישראל בתחומו. "יש לכם מדענים, פיזיקאים ואקסלרטורים אשר מצטרפים אלינו ועוזרים לנו לפתח את התחום. פרופ' האג, המנכ"ל והמנהל הרפואי של מרכז MedAustron לטיפול ולחקר הסרטן בוינה, מהמכונים החשובים והמובילים בעולם בתחומו, סקר בפני המשתתפים את מאפייניה הייחודיים של הקרנת הפרוטונים, המצמצמת משמעותית את הקרינה לאיברים ורקמות תקינים של החולה ומונעת את הפגיעה בהם. הוא הסביר כי הטיפול החדשני לא מתמקד בחיסול הגידול הסרטני אלא בריפוי החולה, כשהמטרה היא לאפשר לו איכות חיים טובה לצד הסרטן כמחלה כרונית.

יו"ר "למענכם", הרב יוסי ערבליך, חתן אות הנשיא להתנדבות

הוועידה נערכה בברכת נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, ששיבח את יו"ר "למענכם", הרב יוסי ערבליך, חתן אות הנשיא להתנדבות. נשיא "למענכם", פרופ' יוסף פרס, לשעבר מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים, ציין את מסירותו של ערבליך, ש"גם כאדם חרדי זמין 24/7, כולל בשבת, כדי לעזור לכל דורש". פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, העניק לערבליך תעודת הוקרה על פועלו רב השנים. באירוע השתתפו, בין היתר, חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן, ראש השב"כ, רונן בר, ומנהל המרכז הרפואי שיבא תל השומר, פרופ' יצחק קרייס.

פרופ' בליצר: "תארו לעצמכם שבמקום שאתם תלכו לרופאה, היא תתקשר אליכם מיוזמתה בבוקר ותעדכן שלפי הנתונים שבידיה צפוי לכם בשבוע הקרוב אוטם בלב ולכן עליכם לסור למרפאה כדי למנוע את זה"

פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית ומנהל מכון "כללית" למחקר, המחיש את הצורך הדחוף בפיתוח החדשנות הרפואית והציג נתונים מדאיגים לפיהם טעויות רופאים הם גורם המוות מספר 3 בעולם. זאת ועוד: כמעט 30% מהרפואה לא מקדמת את בריאות החולים ובמקרים רבים אף גורמת להם נזק, ובנוסף כמחצית מהטיפולים להם זקוקים החולים לא ניתנים בגלל עומסים ואילוצים אחרים.

"לטייסים יש מערכת שלמה סביבם, שמבטיחה שלא יהיו להם טעויות, אבל לרופאים אין את זה", אמר פרופ' בליצר. "אצלנו המצב הפוך. אנחנו פועלים בתנאים קשים, לעתים בלתי אפשריים".

פרופ' בליצר הקדיש את הרצאתו לשימוש שעושה הרפואה בבינה המלאכותית, שבעתיד הלא רחוק תאפשר חיזוי מחלות ובעיות בריאות אחרות וטיפול בהן מבעוד מועד. "דמיינו מצב שבו היתה לכם יכולת, כוח מיוחד, להסתכל קדימה ולראות שמשהו רע הולך לקרות לאדם מסוים ולכם יש אפשרות להציל אותו מהסכנה", המחיש. "תארו לעצמכם שבמקום שאתם תלכו לרופאה, היא תתקשר אליכם מיוזמתה בבוקר ותעדכן שלפי הנתונים שבידיה צפוי לכם בשבוע הקרוב אוטם בלב ולכן עליכם לסור למרפאה כדי למנוע את זה".

לדבריו, "זה נשמע מדע בדיוני אבל זה לא", ובתחומים מסוימים, כמו תפקודי כליות, הטכנולוגיה הזו כבר קיימת ומוכיחה את עצמה. "במקום לעשות אחזקת שבר, טיפול בשלב שבו כבר נגרם הנזק, אפשר לעבור לרפואת אוכלוסיות שמנבאת, מונעת ויוזמת", הסביר. "יש כיום מעל 500 מודלים כאלה שה-FDA כבר אישר". הוא תהה: "האם הייתם נוסעים ברכב שלכם עוד ועוד עד שעולה ממנו עשן ורק אז מכניסים אותו לטיפול? ודאי שלא! אז למה בבריאות שלנו אנחנו מטפלים פחות טוב מאשר ברכב שלנו?".

גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט: "איומי הסייבר על מוסדות רפואיים מתעצמים. כל ארגון בסקטור זה סופג כ-1,500 תקיפות האקרים בשבוע, ובשנתיים האחרונות זינק המספר בלא פחות מ-70%"

גיל שויד, מייסד משותף ומנכ"ל חברת צ'ק פוינט, סקר בשיחה עם העיתונאי והפרשן אטילה שומפלבי את איומי הסייבר על מוסדות רפואיים וחשף כי כל ארגון בסקטור זה סופג כ-1,500 תקיפות האקרים בשבוע, ובשנתיים האחרונות זינק המספר בלא פחות מ-70%. לדבריו, בתי חולים הם מקומות נוחים במיוחד לתקיפה - הן מצד מדינות אויב וארגוני טרור והן מצד גורמים עבריינים - משום שהחדירה למערכות של מוסדות אלה קלה יחסית, פוטנציאל הנזק הוא עצום, והתחום החיוני שבו הם פועלים הופכים אותם לסחיטים ביותר כאשר התקיפות הן למטרות כלכליות באמצעות דרישת כופר. "לא חייבים לתקוף את המערכות הכי מתוחכמות", העיר שוויד. "בבריטניה, למשל, פשוט חסמו כך את דלתות חדרי מיון, וזה הספיק".

פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת ת"א: "רק 5% מהתרופות לסרטן מאושרות על ידי ה-FDA בתוך פחות מעשור מכניסת החומר לפאזה הראשונה. הגענו למסקנה שהבעיה היא במודלים שעליהם אנחנו מפתחים את התרופות"

פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב, הדגישה גם היא את חשיבות ההתקדמות הטכנולוגית בעולם הרפואה. כדי להמחיש כמה יש למחקר בתחום זה להתקדם סיפרה כי פיתוח תרופה נמשך 15-10 שנים בממוצע ועלותו כ-2.6 ביליון דולר, ובסופו של ההליך רק 5% מהתרופות לסרטן מאושרות על ידי ה-FDA בתוך פחות מעשור מכניסת החומר לפאזה הראשונה. "השתפרנו עם מידע ועם טכנולוגיה, אבל אנחנו עדיין לא משפרים את הנתונים הללו", אמרה. "הגענו למסקנה שהבעיה היא במודלים שעליהם אנחנו מפתחים את התרופות".

פרופ' לינה באסל-שלמון, מנהלת המכון לגנטיקה במרכז הרפואי רבין, הרצתה בוועידה על עתיד הרפואה הגנומית ומקומה ברפואה המודרנית של העשורים הקרובים. היא הרחיבה וסיפרה גם על תפקידם של כלי הבינה המלאכותית בפענוח רצפים גנומיים וקישורם לתמונה הקלינית, ועסקה בהיבטים המדעיים, החברתיים והאתיים של התפתחות הטכנולוגיה.

פרופ׳ יאיר בר, מנהל יחידת ריאה במכון האונקולוגי של בית החולים חוסידמן לסרטן במרכז הרפואי שיבא, הציג בכינוס נתונים על שיפור משמעותי בטיפול בסרטן ריאה – תוצאה של פיתוח טיפולים מותאמים אישית ואימונותרפיה. לדבריו, בחלק מהמקרים נרשמה "הצלחה יוצאת דופן", אך עדיין נחוץ מחקר רב כדי להבין איך לעשות זאת בצורה מדויקת ויעילה יותר". מחקר שערך פרופ' בר מצא שהטיפולים הללו מפעילים לימפוציטים מסוג B ולא רק מסוג T כפי שסברו החוקרים עד היום.

ארגון למענכם חרט על דגלו את העזרה וההכוונה הרפואית לכל נזקק ללא הבדלי גזע, דת ומין - ללא כל תמורה. ייחודו של הארגון הוא ההתבססות על סגל של מעל 180 רופאים בכירים, מראשי הרפואה בישראל בכל תחומי הרפואה, המוכנים לסייע יום-יום בהכוונה רפואית ובפתרון בעיות מורכבות ברפואה והכל בהתנדבות ובמסגרת הרפואה הציבורית. מתנדבי הארגון מטפלים ביותר מ-20 אלף פניות בשנה, ומקפידים על מתן מענה מקצועי ומהיר המסייע לחולה ולמשפחתו "לנווט" בסבך הרפואי.