מחלת ה־COPD היא מחלת ריאות חסימתית כרונית שפוגעת בתפקוד הריאות וגורמת לתסמינים של קוצר נשימה, שיעול וליחה. הסיבה העיקרית להתפתחות המחלה היא עישון, אך ישנם גורמי סיכון נוספים כמו חשיפה תעסוקתית לחומרים ולעשן, אסתמה שאינה מטופלת ועוד. אלא שהקשר החזק בין עישון ל־COPD מציג את החולים כאחראיים למצבם הבריאותי, מה שמשפיע במידה רבה על המודעות הנמוכה למחלה ולאופן הטיפול בה, הן באוכלוסיה הכללית והן בקהילה הרפואית.
מחלת ה־COPD מתאפיינת בהתלקחויות של המחלה עד לכדי מצב של סכנת חיים, אך ניהול נכון של המחלה, לרבות טיפול במשאפים, שיקום ריאות, הקפדה על חיסונים ופעילות גופנית, יכולה לסייע רבות בשינוי מהלך המחלה, הסימפטומים של המטופל ולהאריך חיים.
כדי להבין מדוע חולים רבים מגיעים לכדי החמרה משמעותית למרות הטיפול הקיים, ערכנו אני ושותפי מחקר רב מרכזי, ראשון מסוגו, COPDIS, שהתמקד ב־344 חולים שחוו התלקחות של המחלה בין השנים 2017 ל־2019 ואושפזו במחלקות פנימיות ומחלקות ריאות ברחבי הארץ. המחקר נערך על ידי המרכז הישראלי לחקר הלב וכלי הדם בשיתוף המרכז הישראלי לבקרת מחלות (ICDC) של משרד הבריאות וביוזמה משותפת של האיגוד הישראלי לרפואת ריאות והאיגוד לרפואה פנימית.
בין 30% ל-40% מהחולים שוחררו ללא המלצה להמשך טיפול על ידי משאפים, אף שידוע כי טיפולים כמו הטיפול המשולש יכולים להפחית תמותה ולמנוע את ההתלקחות הבאה
הנתונים שנאספו העניקו לנו תמונת מצב באשר לאופי הטיפול, האשפוז, התמותה והמעקב הרפואי לפני האשפוז ולאחריו. המחקר נערך תוך שיתוף פעולה פורה עם רופאי ריאות רבים ופנימאים, ובסיוע צמוד של פרופסור אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, שסייע באיסוף הנתונים ועיבודם.
מהמחקר עולים אחוזי תמותה דומים לאלה שנמצאו בעולם, ובכל זאת, הם אינם מעודדים כלל. גיל הנחקרים הממוצע הוא 71 בלבד, אלא שמהמספרים עולה כי סיכויים של האנשים הללו למות שנה שלאחר האשפוז עומד על 25%. יש לציין כי רבים מהחולים נפטרים מתחלואה הנלווית ל־COPD, כגון מחלות לב, אירועים מוחיים וסרטן, ובכל זאת התמונה שמצטיירת עגומה למדי.
זאת ועוד, רק 37% מהחולים עברו קודם האשפוז את בדיקת הספירומטריה (תפקודי ריאה) ההכרחית לאבחון המחלה. אחד הנתונים המדאיגים ביותר הראה כי בין 30% ל-40% מהחולים שוחררו ללא המלצה להמשך טיפול על ידי משאפים, אף שידוע כי טיפולים כמו הטיפול המשולש יכולים להפחית תמותה ולמנוע את ההתלקחות הבאה של המחלה.
כפי שכל אחד שעבר התקף לב משוחרר מבית החולים עם רשימה מפורטת הכוללת המשך טיפול, המלצות לתרופות ומעקב, כך גם כל אחד שאושפז בעקבות התלקחות COPD חייב לצאת עם שורת המלצות
כל אחד מהנחקרים שהגיעו לאשפוז מתמודד עם סבל רב שנגרם מסימפטומים קשים מאוד של שיעול, קוצר נשימה, לחץ בחזה, ליחה וקשיים בתפקוד היומיומי. תוצאות המחקר מעידות על הצורך המיידי לשיפור דרך הטיפול בחולי COPD ובמענה להתלקחויות. נתונים אלה מלמדים על שלושה צעדים הכרחיים שעלינו לנקוט כרופאים:
הצעד הראשון הוא צורך משמעותי בחיזוק הידע הקיים באוכלוסיה הכללית, בקרב רופאי המשפחה ובקרב הפנימאים. הצעד השני הוא הגברת הנגישות של המטופלים לבדיקות תפקודי ריאות, החיוניות לאבחנת המחלה וזיהוי חומרתה. הבדיקות הללו מאפשרות לנו לזהות מוקדם יותר ומהר יותר את החולים, ובהתאם להתאים טיפול המצמצם את סיכוי ההגעה והצורך באשפוז בבית החולים, התלקחויות והידרדרות של המחלה.
בשנים האחרונות עולות יותר ויותר הוכחות שזיהוי מוקדם וטיפול מוקדם מאט את קצב ההידרדרות של המחלה ומפחית משמעותית את תדירות ההתלקחויות שבעצמן מהוות גורם מחמיר.
הצעד השלישי הוא הקפדה על המלצות להמשך טיפול לאחר אשפוז. כפי שכל אחד שעבר התקף לב משוחרר מבית החולים עם רשימה מפורטת הכוללת המשך טיפול, המלצות לתרופות ומעקב, כך גם כל אחד שאושפז בעקבות התלקחות COPD חייב לצאת עם המלצות להפסקת עישון, לשיקום ריאות, למעקב צמוד הכולל המשך בדיקות תפקודי ריאה, לביצוע חיסונים ולהמשך או התחלה של טיפול במשאף או משאפים.
יש לציין כי קיימים היום משאפים רבים שחלקם נלקחים פעמים ביום וחלקם פעם ביום בלבד ובתוכם משולבות מספר תרופות פעילות. חלק מהמשאפים מאד נוחים לשימוש והוכחו כמפחיתים משמעותית אשפוזים וסיכון לתמותה וכן מאפשרים שיפור משמעותי בתפקודי הריאה ובאיכות החיים.
הכתוב הוא מנהל המכון לרפואת ריאה, המרכז הרפואי איכילוב-תל אביב
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
