המחלקה הפנימית בבית החולים היא מהמחלקות העמוסות ביותר הן במספר החולים והן במנעד המחלות שעימן מתמודדים המטפלים והחולים. יותר מכך, השנתיים האחרונות של גלי מגיפת הקורונה ששינתה סדרי עולם, המחישו לא רק לנו הצוותים הרפואיים ואנשי הקהילה הרפואית אלא גם לציבור הרחב את חשיבותן של המחלקות הפנימיות בבתי החולים שעמדו בלב ההתמודדות של מערכת האשפוז מול הנגיף.
כך, גם האשפוז הפנימי האקוטי בבית זכה לצמיחה דרמטית, בזכות תפקידו הכפול – היכולת לייצר מיטות נוספות באופן מיידי עבור חולי קורונה והיכולת לאפשר מענה טיפולי איכותי בבתיהם של מטופלים במחלות פנימיות אחרות, שלא יכלו או לא רצו להתאשפז בבית החולים בשל החשש מהידבקות בקורונה או בזיהומים אחרים.
האשפוז הפנימי בבית קיים בישראל משנת 2018 וגדל פי ארבעה במהלך השנתיים האחרונות סביב מגיפת הקורונה. השירות בו ניתן במסגרת סל הבריאות ובמימון קופות החולים עבור המטופלים הזקוקים לו. אשפוזי בית אחרים התקיימו שנים רבות קודם לכן, אך משכם לרוב ממושך יותר ובעל אופי אחר, כדוגמת אשפוז בית בסוף החיים, שיקום בבית וכיו"ב.
באשפוז פנימי אקוטי, משך האשפוז הוא קצר, בן שלושה עד חמישה ימים, עם ביקור רופא/ה אחת ליום וביקור אח/ות לפחות אחת ליום, כתלות בתדירות הטיפול הרפואי הנדרש. כמו כן, מחלקת אשפוז הבית נוטלת אחריות גם על בדיקות מעבדה ובדיקות דימות הרלוונטיות לטיפול.
על פי תנאי משרד הבריאות וקופות החולים למעבר לביקור מרחוק כדי לחסוך בעלויות, והן לאור האופי הדינמי של המטופלים, מודל של ביקורי רופא מרחוק במסגרת אשפוז אקוטי בבית לא יצמצם משמעותית את עלות השירות
עם התרחבות המודעות והשימוש בביקורי רופא מרחוק, נבחנת גם הסוגיה של ביקור רופא מרחוק במסגרת אשפוז אקוטי בבית, כחלופה לביקור פיזי של הרופא בבית המטופל במטרה להוזיל את עלויות השירות. החלופה נבחנת הן על ידי משרד הבריאות והן על ידי קופות החולים אשר מתנים את המעבר לביקור מרחוק במספר תנאים.
לאור ההתפתחויות, ערכנו מעבר שיטתי רטרוספקטיבי על תיקי מאושפזים בחודש יולי 2022, ובחנו מי מהמטופלים יכול היה להתאים לשירות היברידי, כלומר חלק מהימים ביקור פרונטלי וחלק באופן וירטואלי.
התנאי הראשון שהוגדר על ידי משרד הבריאות וקופות החולים הינו כי המטופל יהיה יציב מבחינה רפואית והוגדרו קריטריונים ליציבות. כך למשל, מטופל שאינו יציב נשימתית, או עם חום גוף מוגבר או עם הפרעות אלקטרוליטאריות, לא יוכל לעבור לביקור מרחוק. לפי הבדיקה שערכנו, מתוך כמעט 1,000 מטופלים בחודש יולי, רק כמחצית מהם יכלו להתאים לאשפוז מסוג זה.
תנאי נוסף של משרד הבריאות הוא לגבי המועדים בעת האשפוז שבהם ניתן לבצע ביקור מרחוק. כך, יום הקבלה יהיה תמיד פרונטלי ותהיה אפשרות לפגישה בצורה וירטואלית בימים השני השלישי, ואילו ביום הרביעי הביקור יהיה חייב להיות פרונטלי. לאחר מכן ביקור פרונטלי יתקיים בכל 72 שעות. כך יוצא שמתוך כ-500 מטופלים עליהם ניתן להחיל ביקורים מרחוק, לרובם, עם ממוצע ימי אשפוז של ארבעה ימים, החיסכון בביקור הרופא הפרונטלי אינו משמעותי. לאחר חישוב מחודש של נתונים אלה, רק 25%-30% מימי האשפוז יכלו להיות ימים שבהם ביקור הרופא הינו מרחוק.
תנאי נוסף שנקבע הוא כי ביקורים מרחוק ייעשו על ידי מומחים בלבד - נוהל הגיוני בהחלט, אך ברור כי תנאי זה אינו מביא לחיסכון משמעותי. תנאי אחרון שהכרחי לגבי רפואה מרחוק הוא כי המטופל חייב להסכים למעבר לביקור וירטואלי, ולנו ברור כי לא כל מי שיתאים לביקור היברידי יסכים לכך.
לסיכום, הניסיון המצטבר מהשנים האחרונות ומחקר סיסטמטי של תיקי מאושפזים מראים שאשפוז אקוטי בבית מהווה חלופה אמיתית לאשפוז במחלקה פנימית בבית החולים, וכפי שבבית חולים נבדקים החולים המאושפזים מדי יום על ידי רופא, כך גם הרוב המוחלט של המאושפזים בבית נדרשים לביקור פיזי של רופא בשר ודם בבתיהם.
בתנאים שהוצגו על ידי משרד הבריאות וקופות החולים, והן לאור האופי הדינמי של המטופלים, מודל של ביקורי רופא מרחוק במסגרת אשפוז אקוטי בבית לא יצמצם משמעותית את עלויות השירות.
הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית ובטיפול נמרץ, מנהלת מחלקת פנימית בבית, צבר רפואה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
