הקורונה כאן. נגיף הקורונה, הקובע את סדר היום שלנו, עדיין רחוק מגריסה במגרסת ההיסטוריה. ניהול החיים לצד ועם נגיף הקורונה דורש גישה רפואית מנהלתית ממלכתית שונה מזו המנוהלת על ידי משרד הבריאות בשנתיים האחרונות.
המשפט עליו חוזרים השכם והערב קברניטי משרד הבריאות, הנהלות בתי החולים וצוותים רפואיים, כי נגזר עלינו להמשיך את חיינו השגרתיים במרוצת השנים הקרובות לצד נגיף הקורונה, אינו זוכה למענה הולם. להשגת ההנהגה הרפואית, הנגיף ימשיך לתעתע בנו באמצעות שינוי רצף גנטי כזה או אחר השם ללעג ולקלס את החיסון הטבעי הנרכש דרך הדבקות בנגיף ואת החיסון הנרכש בתגובה לחיסונים חוזרים ונשנים.
נגיף הקורונה קובע את סדר יומנו והוא גורם מרכזי המשפיע על חיינו בשנתיים האחרונות. זעקות "הצילו מעונשו של הנגיף", המתחזקות מיום ליום, מרעידות את אמות הסִפים של עולמנו. אך ההנהגה, האמורה לתת מענה לקריאות ה"געוואלד" של הציבור, אוטמת את אוזניה, מכסה את עיניה וממשיכה לנווט את מערכות הבריאות באותם הנתיבים שבהם המערכת פועלת לפחות בשנה האחרונה, כאילו המגיפה החלה רק היום.
מנהלי בתי החולים והנהלת משרד הבריאות מדברים הרבה ועושים מעט כדי לאפשר לבתי החולים ולקופות החולים להתמודד בצורה טובה עם תחלואת הקורונה הגבוהה.
במקום לבנות מחלקות אִשפוז נוספות ייעודיות לטיפול בחולי קורונה, הם ממשיכים בנסיונות לאלתר פתרונות זמניים וחלקיים לטיפול בחולי הקורונה, תוך סיכון חולים הסובלים מבעיות וממחלות אחרות.
אנו מתבשרים, כמעט מדי יום, על פינוי וסגירת מחלקות על מנת לאשפז בהם חולים המאובחנים כחולי קורונה. מדובר בסגירת מחלקות פנימיות הגורמת לפגיעה בעיקר בתושבים הוותיקים הסובלים מבעיות כרוניות, ולאחרונה גם בסגירת מחלקות מקצועיות ספציפיות כמו מחלקות נוירולוגיה שנסגרו בבתי החולים וולפסון בחולון, אסותא באשדוד וזיו בצפת. אין צורך להרחיב בדיבור על הנזקים העלולים להיגרם לחולים הזקוקים לטיפול במחלקות שנסגרו "לטובת חולי קורונה".
אפשר לומר שבדרך זו משרד הבריאות לוקה בתפקידו העיקרי שהוא הנחיה ובקרה למתן שירות וטיפול רפואי באיכות הטובה ביותר לאזרחי המדינה כולה, ותיקים וצעירים הסובלים ממחלות כרוניות וגם הסובלים ממחלה נגיפית אקוטית, בדגש על חולי הקורונה.
נראה כי ההנהלות הרפואיות מבזבזות זמן יקר בדיבורים והנחיות, הגורמים לעתים לבלבול ולחוסר אמון של הציבור בהם. הפתרון הנכון, הטוב והיעיל ביותר למצב המכונה "לחיות עם הקורונה" הוא להקים בתוך או בצמוד לבתי החולים, מחלקות חדשות ייעודיות המסוגלות להעניק את הטיפול הטוב ביותר לחולי קורונה.
דיבורים, עקומות, טבלאות ותחזיות לא יפתרו את בעיית הטיפול במאומתי המגיפה. לפיכך, יש להקים, ללא בזבוז זמן יקר נוסף, צוות שיבחן את המכלול הכרוך בשינוי הגישה לטיפול בחולי הקורונה לטווח הרחוק.
על משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים ובתי החולים להגיש תכנית לבניית מחלקות, מרפאות, לאבחון, אשפוז וטיפול בחולי הקורונה. איך ומהיכן להשיג תקציב למימון תכנית כזו – משרדי האוצר והבריאות יודעים. הכל מבוסס על סדרי עדיפות. השקעה כזו תניב רווח גבוה מאוד, בריאותי, מורלי, חברתי וכספי תוך שנים אחדות. מה עוד שפתרון הבעיות שציינתי ישפר את המוניטין של משרד הבריאות, הנהלות בתי החולים וקופות החולם ואף של הממשלה, כולל משרד האוצר האמון על תקצוב התכנית.
אין אפשרות שתכנית זו תסתיים ללא ערך מוסף גבוה בצידה. מפני שגם אם וכאשר, הקורונה תשנה פניה ותיעלם או תהפוך למחלה עונתית, ההשקעה בבתי החולים ובקופות החולים תהיה כדאית. ניתן יהיה, עם הוצאה כספית לא גבוהה ואף זניחה, להסב במהירות את "מחלקות הקורונה" למחלקות אחרות הנחוצות ביותר גם היום, כמו מחלקות למחלות גריאטריות, למחלות פנימיות ועוד. ניתן בתכנון הראשוני של המחלקות והמרפאות המיועדות לחולי קורונה להביא בחשבון את האפשרות להסב אותן בעתיד, לפי הצרכים, למחלקות אחרות החסרות כיום.
מימוש תכנית זו תפתור, לפחות חלקית, בעיה כרונית כואבת של שירותי הבריאות, בעיית המחסור במיטות אשפוז בארץ ביחס למדינות המתקדמות בעולם.
עלינו לנצל את "ההזדמנות" שהביאה לפִתחנו מגיפת הקורונה כדי למנף את הפתרון לבעיה זו. התקווה היא שהנהלת משרד הבריאות תשכיל לנצל את מגיפת הקורונה גם למען המטרה הנעלה, האנושית–מוסרית העומדת מאחורי צמד המילים: "מצוקת האשפוז" העכשווי והעתידי.
הכותב הוא מומחה למחלות ריאה ולרפואה פנימית, קופת החולים מאוחדת
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
