חדשות

"להרבה מטופלים שמקומם בטיפול נמרץ, אין מקום בשנתיים האחרונות"

תחקיר ynet: התמונה העגומה של תת תקינה ומחסור חמור במיטות טיפול נמרץ - רק מי שסיכוייו לשרוד הם גבוהים מגיע ליחידות טיפול נמרץ | החולים המבוגרים עם סיכוי נמוך מופנים אל הפנימיות

מונשם ביחידה לטיפול נמרץ. צילום: אילוסטרציה

בישראל יש קצת פחות מ-400 מיטות לטיפול נמרץ כללי, ב-35 מחלקות בבתי החולים. בחלק מבתי החולים קיימות גם מחלקות לטיפול נמרץ ייעודי במחלקות לב, כירורגיה, נוירוכירורגיה, כוויות וטיפול נמרץ לילדים. אולם, בסך הכל יש 116 מומחים לטיפול נמרץ בישראל ו-39 מתמחים. רבות מהמחלקות מתמודדות עם תת תקינה ביחס שבין מספר חברי הצוות הסיעודי לחולה, וכן עם מחסור במיטות ביחס לגודל האוכלוסיה שהן משרתות. על פי הערכה דרושות פי שלושה יותר מיטות טיפול נמרץ כללי לעומת מה שקיים עתה. נתונים אלה מופיעים הבוקר (ד') בתחקיר שביצעו כתבי ynet.

על אף שהגידול באוכלוסיה מצדיק הרבה יותר מיטות נוספות, בשבע השנים האחרונות נוספו לכלל בתי החולים רק 36 מיטות לטיפול נמרץ כללי, עשר מהן לבית החולים אסותא-אשדוד בעת שנפתח. זאת כאשר תפעול היחידות לטיפול נמרץ יקר במיוחד – "הן רק מוציאות כסף, לעומת מחלקות אחרות שמכניסות כסף לבתי החולים", מציינים עורכי התחקיר המציג תמונת מצב מפורטת לגבי תשעה בתי חולים (שיבא, זיו, סורוקה, העמק, איכילוב, הדסה עין כרם, רמב"ם, מאיר ובילינסון).

עוד מצוין כי "שיטת התיעדוף של אלה שיטופלו ביחידות הללו אכזרית. צעירים מגיעים למחלקה, בעוד המבוגרים מועברים למחלקות פחות טובות". בדיווח נמסר כי על פי נתוני משרד הבריאות, ב-2020 רק 23% מהמטופלים ביחידות לטיפול נמרץ היו בני 75 ומעלה, לעומת 54% מהמאושפזים ב"חדרים המוגברים" במחלקות הפנימיות.

ד"ר ירון בר-לביא, יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול נמרץ בהר"י וראש אגף טיפול נמרץ ברמב"ם, מצוטט בדיווח: "לטיפול נמרץ כללי מתקבלים חולים שיש להם לפחות מערכת חיים חיונית אחת כושלת - מערכת הנשימה או הלב או הכליות, ולכן הם נמצאים בסכנת מוות. תנאי נוסף להתקבל לטיפול נמרץ הוא שלחולים יש סיכוי החלמה. לא נקבל לטיפול נמרץ מטופל שמראש יודעים שגם אם ניתן טיפול מקסימלי, הוא ימות. לטיפול נמרץ באים כדי לחיות. אנחנו מראש מקצים את הטיפול הנמרץ לאנשים עם הסיכוי הטוב ביותר לחיות משום שיש מגבלה: אין בלי סוף מיטות. חולה במצב סופני – או שלא מקבלים אותו, או שאם כבר הגיע לטיפול נמרץ, נוציא אותו למחלקה אחרת כדי לקבל במקומו חולה שיש לו סיכוי לחיות".

עוד אמר ד"ר בר-לביא: "מי שהוגדר כמחלים מקורונה זה לא אומר עליו כלום. הרבה פעמים חולה כזה עדיין במצב מאוד קשה המצריך טיפול נמרץ, עדיין יכול להיות על אקמו עם אי-ספיקת כליות או מונשמים במצב קשה. לעתים, תוך כדי האשפוז הם רוכשים זיהומים חדשים וחיידקיים ואז הם זקוקים לטיפול נמרץ במשך שבועות או חודשים. באופן נורמלי, משך האשפוז הממוצע של אנשים שהם אינם מחלימים מקורונה הוא 10-8 ימים. אצל מחלימים מקורונה - שבועות רבים, לעתים חודשים. הם תופסים מיטות. כתוצאה מכך הרבה אנשים שהיו אמורים להגיע לטיפול נמרץ בשנתיים האחרונות לא הגיעו כי לא היה להם מקום".

נושאים קשורים:  ד"ר ירון בר לביא,  טיפול נמרץ,  תת תקינה,  מיטות אשפוז,  חדשות
תגובות