במחקרים קודמים דיווחו החוקרים על כך שגירוי מקרופאגים ממח העצם העכבר באמצעות TNF ו-IL-6 משרה התמיינות של תאים דמויי אוסטאוקלסטים.
עוד בעניין דומה
מחקר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatology ביקשו החוקרים להבהיר את המאפיינים והתפקוד של אוסטאוקלסטים המושרים על ידי TNF ו-IL-6, באמצעות דגימות מדם היקפי שנלקחו מחולים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית (RA), ומתורמים בריאים.
מונוציטים מהדם ההיקפי גודלו בתרבית על מצע עם TNF בלבד, IL-6 בלבד, עם שילוב של שניהם, או עם RANKL. לאחר מכן הוערכה היכולת של המונוציטים להביא לספיגת עצם. נערך ניתוח של רמות הביטוי של NFATc1, של ציטוקינים פרו-דלקתיים ושל MMP3, ונבחנו ההשפעות של מעכבי NFAT ו-JAK.
בנוסף, בדקו החוקרים את הקשר שבין מספר האוסטאוקלסטים המושרים על ידי TNF ו-IL-6 או על ידי RANKL שהתמיינו מתאים מונו-נוקלאריים מהדם ההיקפי (PBMC) של חולי RA, ובין ה-modified total Sharp scoreי(mTSS) או צפיפות המינרלים בעצמות (BMD) בכל הגוף.
היכלות לספוג את משתית (matrix) העצם נצפתה במונוציטים מהדם ההיקפי שעברו גירוי באמצעות אוסטאוקלסטים המושרים באמצעות TNF ו-IL-6. התמיינות התאים לא עוכבה על ידי תוספת של אוסטאופרוטגרין (osteoprotegerin).
גירוי משולב עם TNF ו-IL-6 קידם את הביטוי של NFATc1, ואילו מעכבי NFAT ו-JAK מנעו את ההיווצרות של אוסטאוקלסטים המושרים באמצעות TNF ו-IL-6.
רמות הביטוי של IL1β, TNF, IL12p40 ו-MMP3 היו גבוהות באופן מובהק באוסטאוקלסטים המושרים באמצעות TNF ו-IL-6, אך לא באוסטאוקלסטים המושרים על ידי RANKL.
מספר האוסטאוקלסטים המושרים על ידי TNF ו-IL-6 שהתמיינו מ-PBMCs בחולים עם RA היה במתאם חיובי עם mTSS, בעוד שמספר האוסטאוקלסטים המושרים על ידי RANKL היה במתאם שלילי עם ה-BMD בכל הגוף של חולים אלה.
לסיכום, מתוצאות המחקר עולה כי אוסטאוקלסטים המושרים על ידי TNF ו-IL-6 עשויים לקחת חלק בפתולוגיה של דלקת מפרקים דלקתית המקושרת עם הרס מפרקים, כגון RA.
מקור:
Yokota, K et al. Arthritis and Rheumatology. 2021 Jul;73(7):1145-1154.doi: 10.1002/art.41666.