COVID-19 בישראל

ד"ר אלרעי-פרייס תרכז מחקרים על יעילות חיסוני הקורונה

בעקבות התפשטות וריאנט דלתא ומחלוקת בין מומחים על יעילות החיסון והצורך במנת בוסטר, ייערכו מחקרים רפואיים בשיתוף קופה"ח לבחינת יעילות החיסון לקורונה וקצב דעיכתו

ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, תרכז שני מחקרים רפואיים שייעשו יחד עם קופות החולים כדי לספק מידע עדכני ל"קבינט הקורונה" בדבר יעילות החיסון וקצב דעיכתו וגם תיבדק החיסוניות התאית בקרב מחוסנים לאורך זמן על ידי בדיקה סרולוגית.

אתמול (ב') הודיע משרד הבריאות כי לפי נתונים שהוצגו על ידי האגף לאפידמיולוגיה במשרד, בדיון שקיים הצט"מ (צוות טיפול במגיפות), רמת היעילות של תרכיב החיסון לשם מניעת הידבקות בוריאנט דלתא (ההודי) של נגיף הקורונה הגיעה לאחרונה ל-64% - שיעור נמוך מהמשוער. עם זאת, ההערכה היא כי שהחיסון יעיל ב-93% במניעת מחלה קשה. אלא שניתוח הנתונים שעליו נשענת קביעה זאת ספג ביקורת מצד מומחים שונים וגם חברים בצט"מ התייחסו לכך בפקפוק, כך דיווח הבוקר (ג') עידו אפרתי ב"הארץ".

לפי הודעת משרד הבריאות, בין 2 במאי ל-5 ביוני, כלומר לפני ההתפרצות הנוכחית שהתרחבה משמעותית – יעילות החיסון בישראל בהגנה מפני הדבקה עמדה על 94.3% בממוצע. לעומת זאת, מ-6 ביוני - חמישה ימים לאחר ביטול ההגבלות - ועד שלשום, שיעור היעילות של החיסון מפני הדבקה צנח ל-64% בלבד. בפרק הזמן הזה נרשמה גם ירידה זהה ביעילות החיסון בכל הנוגע להופעת סימפטומים של המחלה, אם כי מדובר על סימפטומים קלים בלבד.

פרופ' רן בליצר, ראש צוות המומחים למאבק במגיפה וחבר בצט"מ, הוא בין המומחים שטוענים כי קשה להעריך את יעילות החיסונים שכן בדיקות הקורונה נעשות באופן סלקטיבי. הוא גם הצביע על פער בחישובים שהוצגו לאלה שהושגו במחקר דומה בבריטניה שם נמצא שיעילות החיסון כנגד דלתא מגיעה ל-88% במניעת תחלואה עם תסמינים ול-93% במניעת אשפוזים ותחלואה קשה. בדיון נמתחה ביקורת על המודלים והמתודולוגיה שהם בבסיס החישובים שהובאו לפני הצט"מ.

כמו כן, משרד הבריאות הבהיר כי בשלב זה אין המלצה או החלטה לחסן במנה שלישית את כלל הציבור בישראל. בין השאר משום שאין כרגע פרוטוקול רפואי או אישור של הרשויות הרגולטוריות למתן המנה השלישית. מנת חיסון שלישית תינתן לאנשים שיתגלה כי הושגה תגובה נמוכה בהתאם לפרוטוקול החיסון הקיים עתה.

בעוד שכמה מומחים סבורים שאין צורך במתן מנה שלישית לאנשים בריאים, אחרים טוענים שלא תהיה ברירה אלא לקרוא לציבור להתחסן שוב. מחלוקת זו הביאה את ראש הממשלה ושר הבריאות להנחיה לעריכת המחקרים כדי שהממצאים יספקו מידע חיוני לקבלת ההחלטות הקשורות במנת חיסון הבוסטר. המחקרים ייערכו בקרב חולים מאומתים שקיבלו חיסון בהתייחס למאפיינים השונים, בין השאר: גיל, מחלות רקע, מועד קבלת החיסון ועוד וכן כדי לבדוק את יעילות החיסון וקצב דעיכתו לאורך זמן על אנשים מקבוצות גיל שונות.

נחתמה עיסקת ברטר-חיסונים עם דרום קוריאה

הבוקר גם נמסר כי נחתם הסכם "עיסקת הברטר" (עיסקת חילופין) עם דרום קוריאה. ישראל תעביר לה בימים הקרובים כ-700 אלף חיסונים שתוקפם יפוג בסוף החודש כדי שהקוריאנים יוכלו להשתמש בהם בהליך מזורז עבור האוכלוסיה שם, וישראל תקבל בתמורה מלאי חיסונים זהה של "פייזר" ברבעון הרביעי של 2021. קודם לכן נדונה עיסקה דומה עם בריטניה אבל היא לא יצאה לפועל. העיסקה הסיבובית אושרה, כנדרש, על ידי יצרנית החיסונים "פייזר".

בעקבות ההסכם יישארו עתה במלאי בישראל מנות חיסון המיועדות בראש ובראשונה לבני 15-12. מי מהם שיתחסן עד יום ו' השבוע (9.7)  במנה הראשונה, תישמר עבורו מנה שנייה שאותה יקבל בהתאם למועד שנקבע במחקרי "פייזר". יחד עם זאת יישמרו גם כמה מאות אלפי חיסונים עבור אנשים נוספים.

שר הבריאות ניצן הורוביץ אמר אמש כי ההערכה במשרד היא שמנות החיסון שיתקבלו בארץ בעוד כמה חודשים יותאמו גם למוטציות החדשות שעבר הנגיף.

נושאים קשורים:  מנת בוסטר,  חיסונים,  חיסון לקורונה,  וריאנט דלתא,  שר הבריאות ניצן הורוביץ,  חדשות,  19-COVID
תגובות
09.07.2021, 16:42

ד\'ר פרייס, רופאים, כתבי בריאות, זמן לומר די לניפוח משמעות מחקרי העוקבה. כך לא מנהלים רפואה מתקדמת. עלינו לדרוש ניסויים מבוקרי הקצאה אקראית שיענו על השאלות המרכזיות והרלונטיות לאזרחים.