מגזין

כיצד תסתיים מגיפת הקורונה?

בראי ההיסטוריה, מגיפות תמיד חולפות. השאלה היא כיצד ומתי תסתיים המגיפה הנוכחית. הנה תשובות המומחים

אחרי כמעט שנה וחצי שבמהלכה העולם מתמודד עם נגיף SARS-2 ומגיפת הקורונה, נשאלת השאלה מתי תיגמר המגיפה וכיצד? התפשטות "בן דודו" של נגיף הקורונה, SARS-1, נעצרה במהירות יחסית באמצעות ניטור ומניעת מעבר של חולים, אבל הרכבת הזאת כבר מזמן יצאה מהתחנה. אפשרות נוספת לעצור את המגיפה היא באמצעות חיסון האוכלוסיה, אך זהו מאמץ יקר מאוד ולא לכל המדינות יש גישה אליו בשלב הנוכחי.

אף על פי כן, אין סיבה להתייאש, שכן מגיפות תמיד מסתיימות ועד היום, כך מתברר, החיסונים לא מילאו תפקיד משמעותי בסיומן. המגיפה, סבורים מדענים שרואיינו לאתר Statenews, תסתיים עם או בלי חיסונים, אבל החיסונים יורידו את מספר המתים עד שהמגיפה תמוגר. דעה זאת מבוססת, בין השאר, על העובדה שלא היו חיסונים נגד שפעת בשנת 1918, כשהעולם עדיין לא ידע שהשפעת נגרמת על ידי נגיף H1N1. בשנת 1957, כאשר מגיפת H2N2 התפשטה בעולם, רק הצבא האמריקאי השתמש בחיסונים. במגיפה של 1968, שנגרמה על ידי נגיף H3N2, ייצרה ארה"ב כמעט 22 מיליון מנות חיסון, אך עד שהיו מוכנים, המגיפה כמעט דעכה. זה קרה שוב ב-2009, כשהיתה אפשרות להכין מאות מיליוני מנות חיסון וכמה מהמדינות ביטלו את ההזמנות משום שבסופו של דבר לא היו זקוקות לחיסונים.

איך הסתיימו המגיפות הללו? הנגיפים לא נעלמו, צאצאיו של נגיף השפעת הספרדית קיימים עד היום, ובני האדם לא פיתחו חסינות עדר נגדם, זו הגורמת לנגיף או למחולל מחלה אחר להפסיק להתפשט בגלל שמספר גבוה של אנשים מוגנים מפניו, כי הם כבר נדבקו או התחסנו. הנגיפים שגרמו למגיפות הנ"ל השתנו, וגם אנחנו. מערכות החיסון שלנו למדו עליהן מספיק כדי להדוף את הביטויים הקטלניים ביותר של זיהום, לפחות רוב הזמן. בני אדם ונגיפים הגיעו להפסקת אש אימונולוגית. במקום לגרום לצונאמי של מחלה הרסנית, עם הזמן הנגיפים החלו לעורר נחשולים קטנים של מחלה קלה יותר. מגיפת השפעת, כידוע, הפכה לשפעת עונתית.

אם דפוס זה יישמר והוא צפוי להתקיים גם במקרה של נגיף SARS-2, בנקודה מסוימת הוא יצטרף לקבוצה של נגיפי קורונה אנושיים שגורמים להצטננות, בעיקר בחורף, כאשר התנאים להפצתם מיטביים.

מתי זה יקרה? זו השאלה הגדולה שקשה לענות אליה. המומחית לנגיף הקורונה בארגון הבריאות העולמי, מריה ואן קרקהובה, אומרת שחשבה שבשלב הזה העולם כבר היה אמור לצאת ממצב של מחלה חמורה. לדעתה, ניתן לעצור את המגיפה אם כל המדינות ינקטו בצעדים שעשו מדינות כמו ניו זילנד, וייטנאם ואחרות וישתלטו על ההדבקה באמצעות סגרים.

בארבע המגיפות האחרונות שהוזכרו לעיל, הנגיפים הפכו מנגיפי מגיפה לנגיפים אנדמיים (מקומיים) בתוך שנה וחצי או שנתיים, אך ראוי לציין שכל המגיפות שצוינו היו מגיפות שפעת וכיוון שהקורונה נגרמת על ידי נגיף שונה, ייתכן שנראה דפוס אחר.

ייתכן גם שהיו מגיפות קודמות של נגיף הקורונה. יש מדענים הסבורים שהמגיפה בשנת 1889, המכונה בהיסטוריה הרפואית "השפעת הרוסית", נגרמה מסוג של נגיף קורונה אנושי, OC43. ההנחה היא שכל ארבעת נגיפי הקורונה האנושיים עברו לאנשים ממיני בעלי חיים והם משערים שנגיף OC43 הגיע מבקר, אולי בסוף המאה ה-19. אולם, זוהי רק תיאוריה ללא הוכחות על מגיפה שהתרחשה לפני עידן הוירולוגיה המודרנית.

ג'ני לאבין, חוקרת באוניברסיטת אמורי, שכתבה מאמר שפורסם ב-Science אשר חוזה את האופן שבו עשויה המגיפה להסתיים, סבורה שכאשר קשישים, אשר נמצאים בקבוצת סיכון לתחלואה ולמוות מקורונה, ירכשו ניסיון בהתמודדות עם הנגיף, הוא כבר לא יגרום למחלות קשות, לפחות לא אצל רובם.

לטענתה, אימון של מערכת החיסון יהפוך את מחלת הקורונה בעתיד לסוג של הצטננות. עם הזמן, ככל שהמבוגרים יפתחו הגנה נגד הנגיף, אנשים שבדרך כלל יידבקו בקורונה יהיו ילדים צעירים, שאפילו היום רק במקרים נדירים חולים במחלה חמורה.

לאבין אינה מודאגת מכך שנגיף SARS-2 ימשיך להתקיים כשתסתיים המגיפה. "זה לא גזר דין מוות בשום צורה כשאומרים שלא תהיה לנו חסינות עדר", אומרת לאבין. "זה רק אומר שזה הולך להיות אנדמי ואז השאלה היא, האם המחלה האנדמית תהיה קלה או חמורה. לדעתי, יש סיכוי סביר שזו תהיה מחלה אנדמית קלה".

מדענים אחרים מסכימים וטוענים שנגיפי קורונה אינם מפעילים הגנה חיסונית לאורך זמן. לדעתם, ל-SARS-2 אנדמי יהיה דפוס עונתי, שמתפשט בחודשי החורף שבהם הילדים נמצאים בבית הספר וכשאנחנו מבלים יותר זמן בבית בסמיכות זה לזה.

פלוריאן קרמר מבית הספר לרפואה מאונט סיני בניו יורק סבור שבהתחלה, המחלות העונתיות יהיו חמורות יותר במדינות שאין בהן חיסונים, וקלות יותר במדינות עם שיעור מחוסנים גבוה. לדבריו, המצב הזה יתקיים בזמנים שונים ברחבי העולם. "אני חושב שנראה הבדל עצום בין המערב לבין כל המדינות שלא קיבלו מספיק חיסונים", אומר קרמר.

לאבין סבורה שהשינוי יכול לקרות מהר במדינות כמו ארה"ב שהיו בהן רמות גבוהות של הידבקות ובנוסף מספר המתחסנים גבוה. "בארה"ב, הייתי אומרת שהשינוי אינו רחוק. התחלואה לא תיעלם לגמרי, אבל אנחנו לא רחוקים מהיום שהמצב ישתפר משמעותית".

ההיסטוריון ג'ון בארי, שחקר את השפעת הספרדית, זהיר יותר לגבי ציר הזמן. הוא מציין שישנם הבדלים משמעותיים בין הקורונה לשפעת: תקופת הדגירה, הזמן מחשיפה למחלה, ארוכה יותר בקורונה, אנשים חולים זמן רב יותר והם גם מדביקים יותר זמן. "זה כמו שפעת שנעה בתנועה איטית מאוד", מתאר בארי. "מגיפות השפעת הסתיימו בפתאומיות, וההדבקה גוועה בתוך מספר שבועות בכל מקום. זה לא המקרה עם קורונה ונראה שההתנהגות האנושית, הטלת ופתיחה של סגרים, הם הגורמים המניעים את המחלה".

מייק ראיין, ראש התכנית למצבי חירום בארגון הבריאות העולמי, חושב שאין שום אפשרות לחזות מתי המגיפה תסתיים משום זו מגיפה ראשונה מסוגה וכי נצברו עליה נתונים רק מ-15 החודשים האחרונים. לדעתו, מדינות לא צריכות לחכות לחיסונים או למעבר הנגיף למצב אנדמי, אלא להשתמש בכלים אחרים שהוכחו כמפסיקים את ההדבקה.

אחרון והרבה פחות אופטימי, מארק ליפשיץ, אפידמיולוג מהרווארד, טוען שייתכן שהגלים הנוכחיים בברזיל מהווים אזהרה מהתחזיות שאומרות שהמגיפה תחלוף בקרוב. שתי המדינות חוו הדבקה משמעותית בתחילת המגיפה ובכל זאת סבלו מגל שני שנוצר בשל הוריאנטים של הנגיף המקורי.

נושאים קשורים:  קורונה,  חיסונים,  אנדמיה,  מגיפות,  מגזין,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
18.06.2021, 09:33

מסכים עם המסקנות. תוכלו להנות מהספר הדיגיטלי \'ומנה של משפחת קורונה\'.

18.06.2021, 20:52

איך מאריכים תוקף תקופת החיסון החיסון??