לאחרונה העניקה עיריית ירושלים את אות יקיר העיר לפרופ' שלמה מור יוסף. העובדה שהאות הוענק לפרופ' מור יוסף על ידי עיריית ירושלים אינה מפתיעה, אבל העובדה שפרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, החליט לברך אותו על כך במודעת ענק בעיתון "הארץ" היא הפתעה מאכזבת.
בחינת התוצאות של תקופת כהונתו של פרופ' מור יוסף כמנכ"ל בית החולים הדסה היתה צריכה למנוע מפרופ' חגי לברך אותו בפומבי בשם הר"י. שהרי לפרופ' מור יוסף אחריות מרכזית במשבר בית החולים ועל הפגיעה במערכת הבריאות הציבורית שמשבר זה היווה.
מה שלבטח היה צריך להרתיע את כל מי שאתיקה רפואית נר לרגליו מלברך את פרופ' מור יוסף הוא תפקודו של האחרון כמנכ"ל רשות ההגירה. בתפקידו זה למור יוסף אחריות אחרונה על גירוש של ילדים, גירוש שלדעת המומחים פוגע פגיעה משמעותית בבריאותם בכלל ובבריאותם הנפשית במיוחד, כפי שנכתב בקובלנה שהוגשה לפני שנתיים לוועדת האתיקה של הר"י.
לא פעם גורשו מישראל אנשים שבשל מחלות הרקע שלהם, מצב בריאותם נפגע כתוצאה מהגירוש. כפי שקבעו מומחים לבריאות הנפש, בריאותם של ילדים נפגעת תמיד כתוצאה מגירוש ועקירה
באותה עת נמסר מרשות ההגירה "שאיננו מכירים רשימת מקצועות שההסתדרות הרפואית קבעה כי אינם ראויים שרופאים יכהנו בהם. על אחת כמה וכמה, אנו משוכנעים שתפקיד של מנכ״ל במשרד ממשלתי משמעותי, הפועל על פי חוקי מדינת ישראל, החלטות ממשלתי ופסיקות בית משפט, אינו בין התפקידים שרופא אינו יכול לכהן בהם".
כאן המקום להדגיש, כי לרופא מחויבות אתית עמוקה יותר ורחבה הרבה יותר מלשון החוק. הצו האתי הראשון הוא primum non nocere , כלומר לא לגרום נזק. זהו צו שעוד מימי היפוקרטס משתווה לחובה להיטיב עם המטופל. חובה אתית זו תקפה גם במקרים שהחוק ובתי המשפט מתירים פעולות, שכמו במקרה של גירוש ילדים, פוגעות בבריאות של חסרי ישע.
טענתם של הרופאים שפנו לוועדת האתיקה של הר"י לא היתה שיש דבר מה המנוגד לחוק בפעילותו של פרופ' מור יוסף. טענתם היתה שלא ראוי שרופא ימלא תפקיד שכרוך בפגיעה בבריאות של ילדים, כי פגיעה זו מנוגדת לעקרונות האוניברסליים של האתיקה המקצועית, ועל כן, אם פרופ' מור יוסף מכהן כמנכ"ל רשות ההגירה (כפי שהוא עושה עד היום), עליו לוותר על תוארו כרופא.
משטר ההגירה הישראלי מפלה באופן קשה בין יהודים ללא יהודים. כתוצאה מכך, משטור הלא יהודים הגרים בישראל וגירושם מהארץ הוא תפקיד מרכזי של רשות ההגירה. לא פעם גורשו מישראל אנשים שבשל מחלות הרקע שלהם, מצב בריאותם נפגע כתוצאה מהגירוש. כפי שקבעו מומחים לבריאות הנפש, בריאותם של ילדים נפגעת תמיד כתוצאה מגירוש ועקירה.
לא ראוי שרופא ימלא תפקיד שכרוך בפגיעה בבריאות ילדים, כי פגיעה זו מנוגדת לעקרונות האוניברסליים של האתיקה המקצועית. אם פרופ' מור יוסף מכהן כמנכ"ל רשות ההגירה, עליו לוותר על תוארו כרופא
אסור היה שמי שחונך להציל חיים, לרפא, להקל על הסבל כשלא ניתן לרפא, יהיה אחראי על גרימת נזק. אסור על רופא לבצע תפקיד שמנוגד לכלל בסיסי של האתיקה המקצועית. לכן, גם אסור היה שפרופ' חגי, יו"ר הר"י – הארגון שבין היתר אמור להיות "כלב השמירה" של האתיקה המקצועית – יעשה שימוש במשאבי הארגון כדי לברך בפומבי ובשם כל הרופאים את פרופ' מור יוסף.
הכותב הוא חבר ועד מנהל בעמותת רופאים לזכויות אדם