חדשות

המכון הלאומי לרפואה משפטית קורס: מתקן מיושן ומחסור בכוח אדם

14 רופאים זיהו בתוך 48 שעות את 45 קורבנות אסון מירון | תכניות להקמת מכון חדש אושרו אך נתקעו | ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר: "התנאים הפיזיים מזוויעים"

המכון לרפואה משפטית (מקור צילום: ויקיפדיה)
המכון לרפואה משפטית באבו-כביר (צילום: ויקיפדיה)

האסון במירון בל"ג בעומר הפנה זרקור למחדל נוסף: בישראל אין מכון ראוי לרפואה משפטית כדי לטפל באירוע רב נפגעים. כך מדווח הבוקר (ב') אדריאן פילוט ב"כלכליסט".

בדיווח מצוטט ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר בתל אביב: "הגיעו לכאן 45 גופות בבת אחת. הן חסמו את המעברים. מזמן היה צריך להעביר את המכון למקום אחר, למתחם נורמלי, כדי שיהיה מקום לגופות. המקום הזה נראה זוועה. התנאים הפיזיים שבו נוראיים. הוא למעשה גמור. די! אי אפשר יותר".

השלמת משימת זיהוי קורבנות האסון נעשתה בזמן שיא "וכמעט ללא משאבים". את המשימה נטלו על עצמם 14 רופאים – שמונה מומחים ושישה מתמחים - מה שרק מבליט עוד יתר את מצבת כוח האדם החסרה במוסד הזה.

ד"ר קוגל התייחס הבוקר לביקורת על כך שהליך שחרור גופות הנספים מאבו כבר להלוויות, היה איטי ומסורבל והבהיר כי ייעשה בדק בית. אולם לפי דיווח ב-ynet  הוא גם הצביע על עובדה אחת שהיתה יכולה להביא לשחרור הגופות מוקדם יותר: "הגופות הגיעו למכון מאוחר, לאחר שהות מאוד ארוכה על ההר. אני לא כל כך יודע למה. אני מניח שעניין זה ייבדק בהמשך. אם היינו מקבלים את כולן בשש בבוקר, היינו מצליחים לשחרר את כולן, אבל אני לא יכול לומר את זה בוודאות.

"כאשר יש כל כך הרבה גופות בבת אחת, זה אירוע קשה לכל צוות המכון. אם רוצים לעבוד בצורה מקצועית ונכונה - צריך לעמוד בכללים, ואנחנו לא רוצים שתהיה טעות וייקבר מישהו אחר. האם אפשר היה לעשות דברים אחרת? אם הגופות היו מגיעות בהדרגה ולא כולן ביחד".

עוד אמר ד"ר קוגל: "הספקנו תהליך שדורש שלושה ימים בתוך שש שעות. התהליך הקפדני כולל בדיקות CT, טביעות אצבע, בדיקת DNA ותשאול קרובי המשפחה. טעויות של האמבולנסים והמשטרה השפיעו על משך זמן הזיהוי".

במארס 2019 סגן שר הבריאות דאז, ח"כ יעקב ליצמן, הוביל החלטה שאושרה בדבר פיצול המכון לשתי זרועות, האחת במסגרת מתקן ייעודי במתחם המרכז הרפואי ממשלתי אסף הרופא-שמיר וזרוע שנייה במכון נוסף באתר אחר. את המתקן באבו כביר לא ניתן לשפץ או להרחיב כיוון שמדובר במבנה לשימור. בנוסף נקבע כי המכון הקיים יועבר למעון חדש אלא שמאז שפרצה מגיפת הקורונה, כל התכניות נעצרו . "איש לא יודע היכן כל זה עומד", התבטא ד"ר קוגל.

עלות העברת המכון הקיים למבנה חדש ב"שמיר-אסף הרופא" והקמת מכון נוסף נאמדה בשעתו בכמה עשרות מיליוני שקלים מתקציב הבינוי של משרד הבריאות. אולם, עם התפרצות הקורונה תקציב זה או חלקו הוקדש להקמת המחלקות הייעודיות לקורונה וכן לחדרי מיון וחדרי לידות מיוחדים.

ד"ר קוגל גם אמר כי ניתן לפתור את בעיית המחסור בכוח אדם באמצעות תמריצים להתמחות בתחום הרפואה המשפטית. "מחכים לחתימת הסכם השכר הקיבוצי החדש עם הרופאים", הוסיף.

בהשוואה בינלאומית נמצא בשווייץ, מדינה הדומה בגודלה לישראל, יש תשעה מכונים לרפואה משפטית ובאוסטריה חמישה. ברשות הפלשתינאית יש שני מכונים. בארץ עובדים רק שמונה מומחים בתחום – 1 למיליון נפש, בעוד שבעולם המערבי היחס הוא 1 ל-100 אלף.

נושאים קשורים:  ד"ר חן קוגל,  המכון לרפואה משפטית,  חדשות
תגובות
03.05.2021, 23:39

זה כל כך לא מפתיע. הרי שנים המכון היה מגרש המשחקים הפרטי של יהודה היס. בכלל רופאה משפטית היא מעין חצר אחורית שאף אחד לא באמת רוצה לגעת בה... תוסיפו לזה את מדיניות הפארטץ\' (ראה אפרים קישון ז\"ל) והרי לכם כשל....