קורונה בישראל

הצצה לתהליך הפיתוח של החיסון הישראלי לקורונה. צפו בסרטון:

שלב הניסויים בבני אדם בתרכיב החיסון הישראלי לקורונה יחל בשבוע הבא | אם יימצא יעיל, המכון הביולוגי בנס ציונה מתכוון לייצר 15 מיליון מנות חיסון בשנה

החיסון הישראלי לקורונה. צילום: משרד הביטחון והמכון למחקר ביולוגי בנס ציונה

משרד הביטחון, המכון הביולוגי בנס ציונה ומשרד הבריאות הודיעו אמש (א') על קבלת האישור לתחילת שלב 1 בניסוי הקליני בבני אדם בתרכיב החיסון לקורונה שפותח במכון. על פי התכנית, ביום א' הקרוב יחלו עורכי הניסוי לזמן את הנסיינים-מתנדבים הראשונים ובהמשך יוזמנו השאר. לשם כך יוצרו כבר כ-25 אלף מנות חיסון. ייחודו של התרכיב הזה: הוא ניתן במנה אחת ולא בשתיים כמו תרכיבים אחרים שנמצאים בניסויים בבני אדם על ידי חברות תרופות בינלאומיות שונות.

צפו בתהליך הפיתוח והייצור של תרכיב החיסון:

שר הביטחון בני גנץ בירך את מדעני המכון: "לקחתם על עצמכם משימה בקנה מידה בינלאומי והיסטורי. עשיתם היום צעד משמעותי בדרך אל היעד". מנהל המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא הוסיף: "אני משוכנע שאנחנו מביאים חיסון טוב מאוד, יעיל ובטוח".

בחלק הראשון בסדרת הניסויים יעברו 80 הנסיינים הראשונים - בני 55-18, כולם בריאים - בדיקות מקיפות לפני שיחוסנו בתרכיב. ביצוע החיסונים ייעשה ב"שיבא" וב"הדסה עין כרם", 40 משתתפים בכל בית חולים. כל משתתפי הניסוי יימצאו במעקב רפואי במשך שנה. המתנדבים לא יידעו אם קיבלו את תרכיב החיסון האמיתי או דמה (פלסבו).

לאחר כמה שעות שבהן ישהו הנסיינים בבית החולים לשם השגחה, הם ישוחררו לבתיהם להמשך מעקב של כשלושה שבועות שבמהלכם עורכי הניסוי יבקשו לברר אם הופיעו אצל המתנדבים תופעות לוואי או אם פיתחו נוגדנים לנגיף המעידים על תגובה חיסונית יעילה.

בחלק השני של הניסוי, פאזה 2, יבוצעו בדיקות בטיחות רחבות ב-960 מתנדבים בריאים בגילאי 18 ומעלה. חלק זה בניסוי צפוי להתחיל במהלך דצמבר ויתקיים במקביל בכמה מרכזים רפואיים בישראל. הוא נועד להשלים את בדיקות הבטיחות של תרכיב החיסון, לדייק את המינונים ולהמשיך ולבחון מדדי יעילות.

בחלקו השלישי והאחרון, פאזה 3, יבוצע ניסוי רחב היקף לבחינת יעילות תרכיב החיסון בהשתתפות של עד 30 אלף מתנדבים. חלק זה בניסוי מתוכנן להתחיל באפריל-מאי, בכפוף להצלחת שני השלבים הראשונים. רק בסיומו ניתן יהיה לאשר את השימוש בתרכיב בחיסון הישראלי ולהציע אותו לכלל האוכלוסיה.

שר הביטחון בני גנץ כינה את צוות מדעני המכון  "הסיירת הפורצת דרך עבור אזרחי ישראל". הוא הדגיש כי "מערכת הביטחון וממשלת ישראל ימשיכו לתת את מלוא הגיבוי ויעמידו את כל האמצעים הנדרשים כדי שתרכיב החיסון הישראלי יהיה בטוח ויעיל".

פרופ' שפירא הודיע כי היעד הסופי שהציב המכון הביולוגי הוא יכולת ייצור של 15 מיליון מנות חיסון בשנה. יש כוונה שאם יימצא יעיל הוא יוצע לשיווק גם למדינות השכנות.

כפי שדווח בשבוע שעבר, לתרכיב החיסון ניתן  השם המסחרי BriLife – שילוב המילים בריאות - Bri, ישראל - iL, חיים – Life  - "וגם שם המכון - IIBR - חבוי בו בגאווה", הוסיף פרופ' שפירא.

תרכיב החיסון שפותח במכון למחקר ביולוגי בנס ציונה מבוסס על נגיף קיים שעבר תהליך הנדוס של ה"ספייקים" - אותם זיזים במעטפת נגיף הקורונה בעזרתם הוא לוכד עצמו לתאי הגוף שנדבק וחודר פנימה. הרעיון שבבסיס תרכיב החיסון הזה נחשב מתקדם במיוחד. הוא כבר נבחן על כמה חיות מעבדה, בכלל זה חזירים, ועורר אצלם תגובה חיסונית יעילה כנגד הנגיף.

בתוך כך דיווח אמש ערוץ 12 על סקר שנערך בקרב כמה מאות ישראלים שבו נשאלו מי וכמה מהם יסכימו להתחסן בתרכיב חדשני במסגרת ניסוי קליני. לפי הדיווח, בסקר שערך מכון "דיירקט פולס" עלה ש-31.6% מהמשתתפים השיבו שיסכימו להתחסן מיד כשתרכיב החיסון יהיה זמין, 24% השיבו שיעדיפו להמתין ולראות שתרכיב החיסון אמנם בטוח ו-44.3% השיבו שיעדיפו שאחרים ינסו את התרכיב על עצמם לפני שהם יבקשו את החיסון. סקר דומה שבוצע בבריטניה העלה כי אחד מכל שישה משתתפים השיב שאינו מוכנן לשמש "שפן נסיונות" ולא יתחסן כלל.

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  המכון הביולוגי בנס ציונה,  חדשות,  קורונה,  ניסוי בבני אדם
תגובות