ידוע כי מלנומה in situ ונקודות חן דיספלסטיות עם דרגה גבוהה של אטיפיה, יכולים להציג תכונות היסטו-פתולוגיות דומות. לכן, ניתן לשלב בין ממצאים ב-RCMי(reflectance confocal microscopy) לבין דוח פתולוגיה דרמטולוגי, על מנת לשפר את היכולת להבחין בין בני המצבים הפתולוגיות.
עוד בעניין דומה
מטרת החוקרים הייתה להשוות את ההימצאות של ממצאים ב-RCM, בין מלנומה in situ לבין נקודת חן דיספלסטית עם דרגה גבוהה של אטיפיה. לשם כך, החוקרים ביצעו מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי, בו השוו בין ממצאי RCM של נקודות חן דיספלסטיות עם אטיפיה בדרגה גבוהה שאובחנו על ידי דרמטו-פתולוגיה ומלנומה in situ, שנאספו בין השנים 2007-2017 במרפאה פרטית המתמחה בנגעים פיגמנטריים. הם הגדירו עקביות באבחון הפתולוגי, כאשר הייתה הסכמה גורפת בין 3 דרמטו-פתולוגים שבדקו באופן בלתי תלוי את כל המקרים. כל מקרה אחד סווג כלא עקבי.
החוקרים כללו במחקר 112 נגעים - 62 מלנומות עקביות in situ,י28 נקודות חן דיספלסטיות עם אטיפיה קשה ו-22 נגעים שהאבחנה שלהם לא הייתה עקבית. כאשר השוו את הממצאים ב-RCM במקרים העקביים, מצאו החוקרים כי מלנומה in situ הציגה נוכחות של מלנוציטים לא טיפוסיים בצורת תאים עגולים (19 מתוך 62 לעומת 0 מתוך 28; P <0.001) ונוכחות של תאים דנדריטים (50 מתוך 62 לעומת 6 מתוך 28; P <0.001) בתדירות גבוהה יותר, בהשוואה לנקודות החן, כמו גם פיזור דיפוזי של מלנוציטים אפידרמליים לא טיפוסיים (50 מתוך 54 לעומת 3 מתוך 6; P = 0.002). מנגד, מצאו החוקרים כי נקודות חן דיספלסטיות עם אטיפיה קשה הציגו נוכחות של מושבות מלנוציטים צפופות בתדירות גבוהה יותר, בהשוואה למלנומה in situי(15 מתוך 28 לעומת 14 מתוך 62; P = 0.003). יש לציין כי אחת ממגבלות המחקר הייתה שהוא התבסס על מספר מוגבל של נגעים, שמקורם במרפאה אחת בלבד.
החוקרים הגיעו למסקנה כי הממצאים ב-RCM יכולים לסייע בהבחנה בין תת-קבוצה של נקודות חן עם אטיפיה קשה לבין מלנומה in situ.
מקור:
Fraga-Braghiroli, N. et al. JAAD 2020; 83(4); 1035-1043. https://doi.org/10.1016/j.jaad.2020.05.071