חדשות

פרס נובל בכימיה 2020 הוענק לשתי חוקרות על פיתוח טכנולוגיית קריספר

הפרס הוענק לביוכימאית עמנואלה שרפנטייה ולמיקרוביולוגית פרופ' ג'ניפר דודנה על תרומתן לפיתוח טכנולוגיית עריכת הגנים CRISPR/Cas 9 שתרמה רבות לטיפולים בסרטן

כלות פרס נובל לכימיה. הביוכימאית פרופ' עמנואלה שרפנטייה (משמאל) והמיקרוביולוגית פרופ' ג'ניפר דודנה

פרס נובל בכימיה לשנת 2020 יוענק לשתי חוקרות – הביוכימאית עמנואלה שרפנטייה (Emmanuelle Charpentier), בת 52, ילידת צרפת, ממכון מקס פלנק למחקרי הפתוגנים בברלין, ולמיקרוביולוגית פרופ' ג'ניפר דודנה (Jennifer A. Doudna), ילידת קליפורניה, בת 56, כיום ב"ברקלי" – על תרומתן לפיתוח טכנולוגיית עריכת הגנים CRISPR/Cas 9 הנחשבת ל"כלי החד ביותר" לצורך עריכת גנים. טכנולוגיה זו יכולה להכניס שינוי בדנ"א לבעלי חיים, בני אדם וצמחים וכן במיקרואורגניזמים ברמת דיוק גבוהה ביותר.

האקדמיה השוודית למדעים הכריזה היום (ד') על שתי הזוכות בפרס, שיחלקו ביניהן 1.1 מיליון דולר, והדגישה בהודעתה כי הטכנולוגיה הזאת חוללה מהפכה רבתי ותרמה רבות לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות סרטן וייתכן שבאמצעותה יתגשם חלום שניתן יהיה בעתיד לרפא בני אדם ממחלות תורשתיות.

פרופ' שרפנטייה הוכתרה השנה גם ככלת פרס וולף ("מנבא נובל") לרפואה על "פיענוח וניתוב מחדש של מערכת החיסון החיידקית – טכנולוגיית ה- CRISPR/Cas9 לעריכה של הגנום." ב-2019 היא זכתה יחד עם פרופ' דודנה בפרס הרווי של הטכניון בחיפה.

ב-2012 פורסם בכתב העת Science מאמרן של השתיים, שאותו כתבו עם ארבעה חוקרים נוספים, על המחקר פורץ הדרך בתחום זה. המאמר תחת הכותרתA Programmable Dual-RNA–Guided DNA Endonuclease in Adaptive Bacterial Immunity, הראה לראשונה את השימוש בקריספר לחיתוך DNA.

שרפנטייה היא גם מייסדת החברות CRISPR Therapeutics ו-ERS Genomics שהוקמו במטרה לקדם פיתוח טכנולוגיות הנדסה גנטית של CRISPR-Cas9 ליישומים ביוטכנולוגיים וביו-רפואיים.

פרופ' דודנה הראתה לראשונה את השימוש שניתן לעשות ב"קריספר" לחיתוך DNA וגם כיצד חיידקים מגנים על עצמם מפני נגיפים על ידי שימוש בקריספר.

שתי החוקרות הן כלות "נובל" בכימיה ה-6 וה-7 מאז שהחלו להעניק את הפרס בתחום הזה ובכך הצטרפו למדעניות בעלות שם עולמי שזכו בעבר בפרס, ביניהן פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן, מארי קירי ב-1911 ופרנסס ארנולד מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה ב-2018. פירות מחקרם של ארנולד ושותפיה האחרים לפרס תרמו רבות לרפואה, בין השאר לפיתוח הזריקות הנוגדנים – תכשיר ה-Humira של Abbvie - לטיפול בדלקת פרקים שגרונית ומחלות אוטואימוניות אחרות.

נושאים קשורים:  טכנולוגיית קריספר,  מחלות סרטן,  פרס נובל,  פרופ' ג'ניפר דודנה,  עמנואלה שרפנטייה,  חדשות
תגובות