החברה האמריקאית למחלות זיהומיות: הבדיקות הסרולוגיות לקורונה מיותרות

נייר עמדה שפרסמה לאחרונה החברה האמריקאית למחלות זיהומיות IDSA קבע כי הבדיקות הסרולוגיות לקורונה חסרות תכלית. לאחרונה ועד כה לפחות בארה"ב, נעשו מאמצים לשווק ערכות לבדיקות סרולוגיות עצמאיות לשימוש המוני. ה-FDA נטה לאשרן אבל הוטחה עליו ביקורת שהאישור נעשה מבלי שנבדקה לעומקה סוגיית הבטיחות והאמינות שלהן.

מסמך העמדה, שהוגדר על ידי מחבריו כחריג והוכן כאמור על ידי החברה האמריקאית למחלות זיהומיות, קובע כי בדיקות הדם לגילוי נוגדנים לקורונה לאחר החלמה אינן יעילות, מיותרות ואינן נותנות כל מידע משמעותי לגבי ההגנה מפני הנגיף. מסמך העמדה של ה-IDSA פורסם כבר ב-18 באוגוסט ועליו דווח גם ב"ניו יורק טיימס".

תקוות רבות נתלו בבדיקות הללו, מתוך מחשבה שיגלו את מידת ההגנה באוכלוסיה מפני הנגיף. מדינות שונות בעולם החלו להנהיג בדיקות סרולוגיה במטרה לגלות האם מקרה של קורונה לא מאובחן או אדם שנדבק בקורונה ללא תסמינים פיתח נוגדנים שאולי יגנו עליו ויהפכו אותו לחסין מפני הדבקות חוזרות. אולם, עד כה התברר ששיעור הבדיקות החיוביות במדינות השונות נע בטווח של 7%-1% בלבד. כלומר, שיעור מאוד נמוך מאוכלוסיית העולם הוא בעלת נוגדנים כנגד קורונה. כמו כן, ההערכה היתה שבדיקות אלו גם יגלו את השיעור המדויק של חדירת נגיף הקורונה לקהילות ויצביעו על היקף התחלואה.

אלא שבמחקרים שנעשו בספרד ובתגובה להם שפרסם ה-CDC נאמר כי על בסיס נתונים של החודשים האחרונים, לא מן הנמנע ששיעור ההדבקה האמיתי בנגיף קרוב יותר לפי עשרה מאשר השיעור המדווח.

בדיקות הנוגדנים מספקות גם תוצאות "שלילי-כוזב" רבות

לבדיקות הסרולוגיות היתה חשיבות גם עבור הניסויים הקליניים בתרכיבי החיסון לקורונה שמפותחים כיום על מנת להוכיח עד כמה המערכת החיסונית של האנשים "החלה לגייס צבאות של נוגדנים", כנוסח אחד הדיווחים, כדי לחסום את התפשטות הנגיף, כאשר התרכיב שיפותח יוברר כיעיל ובטוח.

אלא שמחקרים שפורסמו לאחרונה הראו כי הנוגדנים נוטים להיעלם לאחר תקופת זמן ממחזור הדם וההערכה היא שההיעלמות היא לאחר שלושה חודשים. אמנם אין מדובר באובדן מוחלט של החסינות מפני הנגיף משום שגם במצב הזה עדיין ל"עדרים של תאי ה-T" - כך כינה זאת אחד המומחים - נותר זיכרון חיסוני לשם התמודדות עם הזיהום ועדיין הם יוכלו לסייע לחסל את הפתוגן במקרה של הידבקות חוזרת. אבל במקביל הראו המחקרים שבדיקות הנוגדנים מספקות גם תוצאות "שלילי-כוזב" (False Negative) רבות, במיוחד כשמדובר באנשים שבעבר נדבקו בנגיף.

"כל זה מביא אותנו להציג את עמדתנו, את ה-New Guidelines, שבדיקות הנוגדנים הן כמעט חסרות תכלית עבור לא מעט אנשים, הגם שיש ערכאות הסבורות שעבורן בדיקות אלו שימושיות", נכתב בנייר העמדה של ה-IDSA.

מחברי המסמך ציינו כי בדיקות נוגדנים "אינן טובות במידה מספקת כדי לקבוע חסינות מפני הנגיף או סיכון מפני הידבקות חוזרת. הבדיקות אינן מספקות מידע לשם קבלת החלטה האם להמשיך או להפסיק הנחיות כמו ריחוק פיזי-חברתי או אפילו לשם הפחתה בשימוש באמצעי מיגון אישיים (PPE) גם עבור הצוות הרפואי או לציבור הרחב (מסיכות)".

יש אנשים הסבורים כי בדיקה סרולוגית גם תוכיח להם אם היו "חסרי מזל" בחודשים פברואר-מארס או לאחר מכן כאשר חלו "ולא ברור אם חלו בקורונה או במחלה דמוית שפעת רגילה". כמו כן היתה סברה שבדיקה סרולוגית תספק "דרכון חסינות" (Immunity Passport), אבל נייר העמדה רק מדגים את מורכבות הסוגיה הזאת: בדיקה סרולוגית כפי שהיא קיימת עתה איננה טובה מספיק כדי להוכיח שמאן דהוא אכן חלה ב-Covid-19 וגופו פיתח נוגדנים ולפיכך גם לא ניתן להשתמש בבדיקות אלו עבור "איזשהו מסמך רפואי".

עם זאת, עבור בתי חולים שבהם מבצעים בדיקות סרולוגיות – אלו יסייעו להם לקבוע במהירות כאבחון אם לאדם מסוים יש בנקודת הזמן הנוכחית של הבדיקה חסינות עכשווית לנגיף או לא. הבדיקות יאתרו תאי T ותאי B אבל אלו בדיקות הרבה יותר מסובכות ולא זמינות בהיקף רחב בכל בתי החולים במדינות המפותחות.

המצבים שבהם בדיקות סרולוגיות הן יעילות

צוות ה-IDSA סבור כי בדיקות נוגדנים אינן חפות ממגבלות, כולל הצגת מצבי קונטרדיקציה. עם זאת, הצוות סבור שבדיקות אלו יכולות לסייע במחקרים אפידמיולוגיים שמטרתם לברר חסינות עדר אם זו קיימת או חסרה בקהילות. הן אינן יכולות לאתר זיהומים ישנים (older infections) ולפיכך עלולות לפספס חולים.

עם זאת, הבדיקות יכולות להוות כלי בשני תרחישים קליניים: לשם הערכה של אנשים, כפרטים, לגבי מצב של חשד קליני גבוה ל-Covid-19, כאשר נבדקים אלה ממשיכים להציג תוצאות שליליות, או כאשר יש אנשים שאין להם גישה לבדיקות PCR. גם כך לא יהיו תוצאות מדויקות ויש אפשרות שבדיקות סרולוגיות עלולות להסתיר מצב אמיתי.

בדיקות IgM, מציין המסמך, נוטות להיות פחות רגישות לאיתור הידבקות-עבר בזיהום נגיפי לעומת בדיקת IgG או "בדיקת נוגדנים טוטלית". גם לבדיקת IgA יש חסרונות. כל שלושת הסוגים נועדו לאתר אימונו-גלובולינים בתצורת Y, כלומר נוגדנים. ה-IgM מופיעים בשלב מאוחר יותר של ההידבקות ב-Covid-19. נוגדני IgG ניתן לאתר כשבועיים לאחר ההידבקות ונוגדני IgA אינם טובים כדי לקבוע אם אדם נדבק ב-SARS-Cov2 או בנגיפי קורונה אנושיים אחרים.

רגישות וספציפיות לגבי IgG ולקביעת ספירה כמותית של נוגדנים היא אופטימלית שלושה-ארבעה שבועות לאחר התפרצות התסמינים, אבל ייתכן גם מצב שהאופטימליות של בדיקות הנוגדנים תהיה כאשר אנשים שנחשדו בהידבקות כבר יהיו למעשה נקיים מהנגיף.

בדיקות סרולוגיות עשויות להיות יעילות גם "לשם הערכת חשדות לגבי תסמונת הזיהום הרב מערכתית בילדים – multisystem inflammatory syndrome in children (או MIS-C) – מצב שעלול להיות קטלני עבורם.

רק במידה שתשופר רגישות הבדיקות הסרולוגיות למצב של יותר מ-99.5% הן יהיו יעילות ולשם כך נדרש לשפר את ערכות הבדיקה על מנת שהתוצאות יהיו כמה שפחות "שליליות כוזבות" או "חיוביות כוזבות". בנקודת הזמן הזאת, בדיקות אלו עדיין לא מדויקות מספיק. ה-IDSA ציין שעל מנת לבחון חסינות עדר במחקרים, שיעור בדיקות חיוביות מדויקות חייב להיות מעל 96% לאורך הזמן ושיעור התוצאות השליליות המדויקות לאורך זמן – לפחות 99.5%.