דעות

מנהל מקצועי אחראי יעמוד ללא מורא מול שר הבריאות ויאמר: לסגר השלכות בריאותיות קשות

כאשר עמוד השדרה המקצועי מתכופף והשיקול הענייני בקבלת ההחלטות ניגף מפני שיקולים פוליטיים, מה מנחה את המנהל בקבלת ההחלטות: הרצון לרצות את מי שמינה אותו לתפקיד וקידומו תלוי בו או טובת המטופל והכלל?

"במערכות הבריאות דרושה בדחיפות מנהיגות רפואית. זה נכון במרפאה, זה דרוש במחלקה וזה חיוני בצמרת משרד הבריאות". צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

קראתי והסכמתי עם דברים שכתבה ד"ר תמי קרני במאמרה הקורא לאחריות הנדרשת מרופאים המתבטאים באמצעי התקשורת בעת מגיפה, לבדוק האם יש בדבריו של הרופא ה"שוחה נגד הזרם" הפחדה או פגיעה בבריאות הציבור.

אני מבקש להרחיב את היריעה ולהתייחס לעבודה ולחובות הרופא בעת המיוחדת הזאת ובכלל. זאת משום שזהו זמן שבריאות הציבור נמצאת בסכנה לא רק בגלל התפשטות נגיף הקורונה אלא גם בגלל התוצאות של הצעדים שננקטים כדי למגרו כגון סגר כללי, על השלכותיו ההרסניות באבטלה, חרדה, דיכאון, הזנחת הטיפול במחלות הכרוניות, הזנחת הפעילות הגופנית, והאלימות הפושה מאחורי הדלת הסגורה. זו עת שבה גם הרופאים עצמם נתונים בסכנה מעצם הטיפול במטופל ועת שבה השחיקה בעבודתם, הגבוהה ממילא, מרקיעה שחקים.

כאשר הכחשת המגיפה מביאה להתמהמהות בנקיטת פעולה, מתעקש ד"ר רייה, הרופא גיבור הרומן "הדבר" לאלבר קאמי, על כינוס צוות פעולה. חובתו של הרופא להתריע על סכנה לבריאות הציבור במצב בו השלטון אינו פועל כראוי ובזמן על פי מיטב הבנתו המקצועית

מחויבות הרופא היא לטובת מטופליו, לטובת הכלל ולעמדה מקצועית. "למחרת היום, בכוח עמדנות, השיג רייה את כינוסה של ועדת התברואה בפרפקטורה": כאשר הכחשת המגיפה מביאה להתמהמהות בנקיטת פעולה, מתעקש ד"ר רייה, הרופא גיבור הרומן "הדבר" לאלבר קאמי, על כינוס צוות פעולה. חובתו של הרופא להתריע על סכנה לבריאות הציבור במצב בו השלטון אינו פועל כראוי ובזמן על פי מיטב הבנתו המקצועית. כך, מציג היום איגוד רופאי בריאות הציבור עמדות עצמאיות כאשר פעולות משרד הבריאות אינן עולות בקנה אחד עם אמות מידה ועם הגיון מקצועי וכך מתבטאים בתקשורת רופאים נוספים, בכללם הח"מ.

נוסף על הרעבת מערכת הבריאות חטאה ממשלת ישראל בשנים האחרונות ברמיסת הדרג המקצועי במשרדי הממשלה. מינויים של מנהלים נעשים בהתאם למידת נכונותם לשתף פעולה עם השר או עם המנכ"ל, ולא תמיד בהתאם לרמתם המקצועית והאישית. הפירות הבאושים של הפגיעה המתמשכת במקצועיות הדרג הבכיר בשירות הציבורי נחשפים במלוא חריפותם בעת משבר, כאשר עמוד השדרה המקצועי מתכופף ואנו עדים לכך שהשיקול הענייני בקבלת ההחלטות ניגף מפני שיקולים פוליטיים, בבריאות, באוצר ועוד. מתחילת המשבר נוקטת הממשלה, למרבה הצער, בגישה של זריעת פחד בקרב הציבור ולא בדרך של הסברה, שקיפות ונטיעת תקווה.

על מערכת הבריאות לקחת דוגמה מחיל האוויר, שם המפקדים הבכירים, שהם טייסים, ממשיכים לטוס עם הצעירים ומתחקרים ביחד איתם כשווים את הביצועים והתקלות. כדאי שההנהלות תדענה: השחיקה בעבודת הרופאים נוסקת לרמות מבהילות, במיוחד בעת המשבר הזה

לחובות הפרופסיונליות, המוסריות והאתיות המוטלות עלינו, הרופאים והמנהלים הרפואיים, חשיבות רבה לא רק ברמה הלאומית ובשעת חירום אלא גם במסגרות העבודה שלנו בבתי החולים ובקופות החולים בעתות שגרה. במערכות הללו מתעוררות לעתים קרובות סתירה בין שיקולים כלכליים לערכים רפואיים, התנגשות בין שירותיות לבין מקצועיות, או תהא זו רק התלבטות בסדרי עדיפויות בין השקעת זמן ומאמץ בטיפול הקליני לבין השקעתו בעמידה במדדי איכות. זוהי חובתו של המנהל המקצועי לאזן בין ערכים סותרים לפעמים.

השאלה היא מה מנחה את המנהל בקבלת ההחלטות: הרצון לרצות את מי שמינה אותו לתפקיד וקידומו תלוי בו, או טובת המטופל והכלל? צריך שהן אצל הרופא והן אצל המנהל הרפואי יישמר המצפן המקצועי להנחות בדרך ובקבלת החלטות.

הרופאים והרופאות הצעירים נושאים עיניהם למנהלים שלהם לשמש עבורם דוגמה. כמה משקיע המנהל במחלקה, בחינוך ובהוראה שלהם וכמה בקליניקה הפרטית? האם הוא קשוב לצרכיהם הבסיסיים של גיבוי ותמיכה בזמן תורנות ואף לצורך במנוחה והתרווחות? האם הוא איתם כשקורית טעות רפואית? האם הוא יורד לשטח לחוות בעצמו את העומס והקשיים, ורחמנא ליצלן, גם להפשיל שרוולים ולעזור?

בעיני, אחת מבעיות השורש של מערכת הבריאות היא שרופאים בתפקידי ניהול בכירים הפסיקו לעבוד כקלינאים והתנתקו מהידיעה מה עובר באמת על הרופאים בשטח. במובן זה, נכון שמערכת הבריאות תיקח דוגמה מחיל האוויר, שם המפקדים הבכירים, שהם טייסים, ממשיכים לטוס עם הצעירים ומתחקרים ביחד איתם כשווים את הביצועים והתקלות. כדאי שההנהלות תדענה: השחיקה בעבודת הרופאים נוסקת לרמות מבהילות, במיוחד בעת המשבר הזה.

הבעת עמדה מקצועית היא חלק בלתי נפרד מהאוטונומיה של הרופא, וזו אף חובתו כאשר לפי מיטב שיפוטו עלול להיגרם נזק לפרט או לכלל. כך, לא רק בהיבט הטיפול הרפואי אלא בראיית התפישה הרחבה של מהי בריאות על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי: רווחה סוציאלית, תרבות הפנאי, איכות הסביבה ועוד. הרופא אינו איש מקצוע בלבד - הוא מנהיג לבריאות של מטופליו ובחברה שבה הוא פועל. מנהיגות בהגדרתה היא "לשחות נגד הזרם": "במקום בו אין אנשים, השתדל להיות איש", שנה הלל הזקן במסכת אבות.

אם חסרה היום מנהיגות בקרב ההנהלות, היא תצמח מלמטה. זה תפקידינו, הוותיקים והמנהלים, לטפח ולהצמיח דור חדש של רופאים מנהיגים, לחזק את עמוד השדרה המקצועי והמוסרי שלהם ולהפקיד בידי המתאימים את תפקידי המפתח, כדי שלמערכת היקרה לנו תהיה תקומה

במערכות הבריאות דרושה בדחיפות מנהיגות רפואית. זה נכון במרפאה, זה דרוש במחלקה וזה חיוני בצמרת משרד הבריאות. כאשר שר בריאות אומר שסגר הוא הדבר הנכון מבחינה רפואית, חשוב שיהיה לידו איש מקצוע שיאמר לו בלא מורא שלסגר יש גם השלכות בריאותיות שליליות קשות. כאשר נשיא ארה"ב נואם על הזרקת אקונומיקה כטיפול לקורונה והרופאה הראשית שיושבת לידו מתכווצת ואינה פוצה פה - הלב נחמץ ומתקומם.

אם חסרה היום מנהיגות בקרב ההנהלות, היא תצמח מלמטה. זה תפקידינו, הוותיקים והמנהלים, לטפח ולהצמיח דור חדש של רופאים מנהיגים, לחזק את עמוד השדרה המקצועי והמוסרי שלהם ולהפקיד בידי המתאימים את תפקידי המפתח, כדי שלמערכת היקרה לנו תהיה תקומה.

לאורך ההיסטוריה כולה הצמיח מקצוע הרפואה מתוכו מנהיגים, מהפכנים ואנשים מעורבים בחברה שבה הם חיים ופועלים. התכונות הבסיסיות של אכפתיות וחמלה, אותן תכונות המכוונות אנשים לבחור במקצוע הנפלא שלנו, הן ככל הנראה גם החומרים מהם קורצו מנהיגים אמיתיים, מחוללי שינוי. אני תקווה שעוד ועוד רופאים ייתנו דרור לדעתם המקצועית בפומבי, מתוך אחריות לגורל האדם והחברה בתקופה של משבר בריאותי, חברתי, כלכלי ופוליטי.

נושאים קשורים:  דעות,  יחזקאלי,  מנהיגות רפואית,  שר הבריאות,  סגר,  ד"ר תמי קרני,  שחיקת רופאים
תגובות
אנונימי/ת
25.07.2020, 07:04

הלוואי, נראה שהמאמר הזה מדגים בעיקר מה קורה כאשר בן דור ה-X מנסה להתנבא על התנהגות דור ה-Y, שערכיו שונים בתכלית (מה שכבר רואים במאבק על אורך התורנויות וכו'). איש לא חוסם את הצעירים מלהנהיג או להביע את דעתם. אבל המיקוד שלהם שונה וודאי הערכים שהם מוכנים להלחם עליהם...