אניפרולומאב

ניסיון טיפולי עם אניפרולומאב בזאבת פעילה

מחקר שלב 3 רנדומלי השווה בין טיפול חודשי עם אניפרולומאב לבין אינבו ומצא תגובה טובה לטיפול עם אניפרולומאב במטופלים עם זאבת פעילה

09.06.2020, 14:49
מחלת זאבת (צילום: אילוסטרציה)

אניפרולומאב הינו נוגדן חד שבטי ממקור אנושי לקולטן אינטרפרון מסוג I, תת יחידה 1. אניפרולומאב נחקר לטיפול בזאבת (Systemic Lupus Erythematous, SLE). לנוגדן זה לא הייתה השפעה משמעותי על נקודת הסיום הראשונית שנבדקה במחקר שלב 3 שנערך בעבר. מחקר שלב 3 נוסף שנערך, השתמש בנקודת סיום שניונית מתוך המחקר הקודם כנקודת הסיום הראשונית.

המשתתפים חולקו רנדומלית ביחס של 1:1 לקבלת טיפול עם אניפרולומאב תוך ורידי (300 מ"ג) או לקבלת אינבו. הטיפול ניתן כל 4 שבועות במשך 48 שבועות. נקודת הסיום הראשונית שנבדקה הייתה תגובה לטיפול לאחר 52 שבועות, שהוגדרה על ידי כלי ההערכה Based Composite Lupus Assessmentי(BICLA) של ה-British Isles Lupus Assessment Groupי(BILAG). תגובה על פי ה-BICLA מוגדרת כהפחתה בכל פעילות הבסיס של המחלה ברמה בינונית עד חמורה וללא החמרה בכל אחד מ-9 מערכות האיברים שנכללות ברשימה של ה-BILAG. כמו כן, ללא החמרה ב-Systemic Lupus Erythematosus Disease Activity Index, ללא עליה של 0.3 נקודות ומעלה בציון שלה-Physician Global Assessment of disease Activity (בסולם של בין 0 [אין פעילות מחלה בכלל] ל-3 [מחלה חמורה]), ללא הפסקה בהתערבות המחקר וללא שימוש בתרופות שלא נכללו בפרוטוקול המחקר. נקודות הסיום השניוניות כללו תגובה לטיפול על פי ה-BICLA במטופלים עם חתימה גנטית (gene signature) גבוהה של אינטרפרון בשלב הבסיס ההתחלתי; הפחתה במינון הגלוקוקורטיקואידים, בחומרה של המחלה בעור ובמספר המפרקים הנפוחים והרגישים; שיעור ההתלקחויות השנתי.

362 מטופלים השתתפו במחקר ועברו חלוקה רנדומלית: 180 קיבלו אניפרולומאב ו-182 קיבלו אינבו. האחוז של המטופלים שנצפתה אצלם תגובה לפי BICLA היה 47.8% בקבוצת שנטלה אניפרולומאב ו-31.5% בקבוצה שנטלה אינבו (הפרש, 16.3 נקודות אחוז; רווח בר-סמך 95% 6.3-26.3; P=0.001). מבין המטופלים עם חתימה גנטית גבוהה של אינטרפרון, אחוז המטופלים שנצפתה אצלם תגובה היה 48% בקבוצה שנטלה אניפרולומאב ו-30.7% בקבוצה שנטלה אינבו; מבין המטופלים עם חתימה גנטית נמוכה של אינטרפרון, אחוז המטופלים שנצפתה אצלם תגובה היה 46.7% ו-35.5%, בהתאמה. כמו כן, נקודת הסיום השניונית עם התייחסות למינון הגלוקוקורטיקואידים וחומרת של מחלת העור, אך ללא התייחסות למספר המפרקים הנפוחים והרגישים וללא שיעור ההתלקחויות השנתי, הראתה יתרון משמעותי במטופלים שטופלו עם אניפרולומאב. שלבקת חוגרת וברונכיטיס התרחשו ב-7.2% ו-12.2% מהמטופלים שנטלו אניפרולומאב, בהתאמה. לא נצפו מקרי תמותה מדלקת ריאות בקבוצה שנטלה אניפרולומאב.

מסקנת המחקר הייתה כי טיפול חודשי עם אניפרולומאב מוביל לאחוזים גבוהים יותר של מטופלים עם תגובה לטיפול (כפי שהוגדרה לפי נקודת סיום מורכבת). המחקר בדק את התגובה לאחר 52 שבועות ובהשוואה לאינבו. ממצאים אלו הינם מנוגדים לממצאים שעלו ממחקר שלב 3 דומה שנערך בהשתתפות מטופלים עם זאבת, שבדק נקודת סיום ראשונית אחרת. עם זאת, השכיחות של שלבקת חוגרת הייתה גבוהה יותר במטופלים שנטלו טיפול עם אניפרולומאב לעומת אינבו.

מקור: 

Morand E.F. et al. (2020) The New England Journal of Medicine. 382, 211

נושאים קשורים:  אניפרולומאב,  נוגדן חד-שבטי,  זאבת,  אינטרפרון,  שלבקת חוגרת,  מחקרים
תגובות