כספי התמיכות ממשרדי הבריאות והאוצר הקטינו את גירעונות ארבע קופות החולים – כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית - ב־1.75 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2019. ללא הסיוע, הגירעון הכולל שלהן היה מזנק ל־2.3 מיליארד שקל. כך מדווח הבוקר (ה') אדריאן פילוט ב"כלכליסט".
עוד בעניין דומה
על פי הדיווח, קופות החולים סיימו את שלושת הרבעונים הראשונים של 2019 עם גירעון בסך כולל של כ־547 מיליון שקל, לעומת כ־729 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של 25%. נתונים אלה עלו מהדו"חות הרבעוניים של הקופות הנדרשות מהשנה שעברה, לראשונה, לדווח במסגרת תכנית משרד הבריאות להגברת הפיקוח הפיננסי עליהן.
התוצאות החיוביות של הקופות כוללות את התוספות המיוחדות שניתנו להן בהסכמי הייצוב שנחתמו בסוף 2018 ובתחילת 2019. ללא התמיכות, גירעון ה"כללית" היה מזנק ל־924 מיליון שקל, גירעון "מכבי" היה מסתכם ב־702 מיליון שקל, של "מאוחדת" ב־400 מיליון שקל ושל "לאומית" בכ־271 מיליון שקל. כלומר, במקום גירעון של 547 מיליון שקל, הקופות היו רושמות גירעון של 2.3 מיליארד שקל. כספי התמיכות סייעו לקופות למחוק 75% מהגירעון.
עוד דווח כי "אסותא-אשדוד" חתך בכ-50% בגירעון שלו שהסתכם בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 בכ־53 מיליון שקל לעומת כ־105 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
אלא שמנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, טוען שכספי התמיכות מעודדים את הקופות להיכנס לגירעון, מונעים תכנון מראש ופוגעות בקופות. "המצב היום עם הסכמי הייצוב הוא בלתי נסבל", התבטא בר סימן טוב בכנס המכון לחקר מדיניות הבריאות. "הסכמי הייצוב מייצרים מצב שבמסגרתו אין מערכת כללים ברורה, אין מערכת הבטחת קיום הסכמים ברורה ואין מסגרת תקציבית ידועה ומובטחת שמאפשרת תכנון רב שנתי". הוא הביע רצונו לשים קץ למנגנון הזה.