מומים מולדים

וריאנטים ב-DYRK1A מובילים למומים מולדים בכליות ובצינור מערכת השתן והמין

החוקרים הצליחו להראות באמצעות ריצוף אקזומים בבני אדם ובאמצעות ניסויים בצפרדעים כי וריאנטים פתוגניים ב-DYRK1A עשויים להוביל למומים מולדים בכליות ובצינור מערכת השתן והמין

16.12.2019, 16:57
מערכת השתן (אילוסטרציה)
מערכת השתן (אילוסטרציה)

חסר הפלואידי של DYRK1A גורם לתסמונת קלינית הניתנת לזיהוי. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור את המומים המולדים בכליות ובצינור מערכת השתן (CAKUTי– congenital anomalies of the kidney and urinary tract) ופגמים בגניטליה (GD – genital defects) אצל מטופלים עם וריאנטים ב-DYRK1A.

החוקרים בדקו מאגר מידע גדול של ריצוף אקזומים קליני למציאת וריאנטים דה-נובו ב-DYRK1A ופנוטיפים של CAKUT/GD. בנוסף, הם השתמשו במודל של צפרדעים על מנת להעריך את התפקיד של Dyrkla בהתפתחות הכליות.

החוקרים אספו פרטים לגבי הפנוטיפ והווריאנטים של 19 מטופלים לאחר הבחנה ראשונית שלמטופל אחד עם וריאנט פתוגני דה-נובו ב-DYRK1A היה GD. בנוסף, הם הצליחו לאסוף מידע בנוגע ל-CAKUT/GD מ-15 מטופלים, כאשר 11 מהם היו עם CAKUT/GD.

הניסויים שבוצעו במודל הצפרדעים הראו כי השתקה של Dyrkla, אשר מבוטא בנפרונים בזמן ההתפתחות שלהם, מפריעה להתפתחות של הסגמנטים בנפרונים העובריים, מה שבסופו של דבר אמור ליצור את כל צינור מערכת השתן והמין (GU – genitourinary). החוקרים מצאו כי ניתן היה לתקן את הפגמים האלה ע"י הזרקה בו זמנית של רנ"א תקין של DYRK1A אנושי, אך לא ע"י רנ"א של DYRK1AR205* או DYRK1AL245R.

הממצאים של החוקרים תומכים בצורך בביצוע סקירת GU שגרתית עבור כל המטופלים עם ווריאנט פתוגני דה-נובו ב-DYRK1A, על מנת להבטיח ניהול קליני מיטיבי. בסך הכל, המידע הקליני שדווח במחקר והמידע מהניסויים בצפרדעים שבחנו את אובדן התפקוד הצליחו לאשש את התפקיד של DYRK1A בהתפתחות ה-GU.

מקור: 

Alexandria, T.M. et al. (2019) Genetics in Medicine 21.

נושאים קשורים:  מומים מולדים,  מומים בכליות,  מומים בצינור מערכת השתן,  פגמים בגניטליה,  DYRK1A,  מחקרים
תגובות