"הגיע הזמן לעשות התאמות בחוק בריאות ממלכתי. צריך ונכון להוביל תיקונים מורכבים וקשים והם דורשים אומץ. כמו שבעת חקיקת החוק לפני 25 שנה היו על קופות החולים, בתי החולים ומשרד הבריאות קשיים והחוק לא היה נוח לאף אחד, כך צריך לנהוג גם עכשיו". כך אמר אתמול (ד') פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, בכנס ים המלח של המכון לחקר מדיניות הבריאות.
עוד בעניין דומה
פרופ' גמזו דחה את האמירה שמערכת הבריאות קורסת: "אין מערכת שלא נמצאת בקשיים ומורכבויות ואנחנו כל הזמן צריכים לזכור את העוצמות של מערכת הבריאות שלנו. המערכת מבוססת על היכולת של קופות החולים להעניק את שירותי הבריאות והן עושות זאת בצורה בלתי רגילה. בתוך פחות מעשור לאחר חקיקת חוק בריאות ממלכתי, ראינו את פירותיו: הקטנת העיוותים ובעיית היציבות הפיננסית של הקופות; ראינו יותר שוויון והקטנת פערים וגביית המס היתה יותר צודקת.
"ב-1995 היתה התנגדות רבה לחוק, אבל הוא הציל את מערכת הבריאות. אלא שמאז החברה השתנתה: היא יותר גלובלית, הכל בה יותר פתוח ושקוף, הצרכנים השתנו והם יותר מהירים, מגוונים ומדויקים. לכן, חובה לעשות שינויים בדרך שבה אנחנו מספקים שירותי בריאות. אי אפשר להישאר עם מערכת בריאות עם חוק שחוקק לפני 25 שנה".
גמזו סבור כי מערכת הבריאות בישראל "מאותגרת עד קצה גבול היכולת שלה עד לרמה בלתי אפשריות. האוכלוסיה הולכת ומזדקנת ולכן תהיה כאן שחיקה גדולה יותר. כמו כן רואים ירידה בשיעור הרופאים לנפש, על אף שמשרד הבריאות פועל להגדלתו".
לדבריו, "מדינת ישראל בזמן חקיקת החוק היתה ב'הייפ' של כלכלה חופשית וראייה שחצנית, וסברה שכדאי לקטין בהוצאות הממשלה ולהעביר את הלחצים לשוק הפרטי שיעשה הכל בצורה יותר חכמה. אבל המהלך הזה נעשה מבלי להבין את ההשלכות ומה יעשה למערכת הציבורית. זה אפשר צמיחה בלתי מרוסנת של מימון ואספקת שירותי בריאות בשוק הפרטי. התחיל בשב"נים והתרחב, ולכאן חדרו גופים פיננסיים שידעו היטב איך לעשות עושר ורווח, נכנסו למערכת נאיבית וניצלו פוטנציאל צרכני שעדין רחוק ממימוש. עם כל זה אנחנו מתמודדים עתה".
עוד אמר גמזו: "במצב של הזדקנות אוכלוסיה ועומס במחלות כרוניות, גם מערכת בריאות טובה ביותר לא יכולה להישאר עם 7.5% מההוצאה הלאומית לבריאות. אם זה לא יגיע מתכנון רחב וארוך, הוא יגיע מגופים אחרים וירוקן את חוק בריאות ממלכתי שיהיה אז לא רלוונטי. אם לא נגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות, היא תגדל במרכיב הפרטי, וזה לאו דווקא נכון למערכת שלנו".