חדשות

נזק למערכת החיסונית: מחקר חדש מבהיר את חשיבות ההתחסנות נגד מחלת החצבת

ממצאי מחקר ב-Science: נגיף החצבת מזהם ופוגע קשות בתפקוד תאי המערכת החיסונית וגורם לדיכוי חיסוני אקוטי | יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "יש להכניס לסל התרופות את חיסון החצבת גם למבוגרים"

פריחה כתוצאה מחצבת (צילום: אילוסטרציה)

צוות בינלאומי של רופאים וחוקרים מארה"ב, הולנד ופינלנד דיווח בסוף השבוע לכתב העת Science על ממצאי מחקר, ראשון מסוגו, שהבהיר עד כמה חשובה ההתחסנות מפני חצבת. את הצוות הוביל ד"ר מייקל מינה מהמחלקה לגנטיקה בבית החולים Brigham and Women’s Hospital בבוסטון ומבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד.

מקרי מוות רבים שמיוחסים להידבקות בנגיף החצבת, ציינו החוקרים, נגרמים למעשה בעקבות זיהום שניוני, וזאת מאחר שהנגיף מזהם ופוגע קשות בתפקוד תאי המערכת החיסונית ועקב כך נגרם דיכוי חיסוני אקוטי.

השאלה שעמדה בפני החוקרים היתה האם זיהום בנגיף חצבת גורם נזק ארוך טווח לזיכרון החיסוני? – סוגיה שעד כה לא היתה ברורה. בעיה זאת קיבלה לאחרונה משנה תוקף וחשיבותה עלתה נוכח התחדשותה של מגפת החצבת ברחבי העולם בשנים האחרונות.

עורכי המחקר עשו שימוש בבדיקת דם בשם VirScan לסריקת נגיפים. הם ביצעו אנליזה מקיפה של אוסף הנוגדנים אצל ילדים שלא חוסנו, לפני ולאחר שהם נדבקו בנגיף החצבת, וזאת בהשוואה לילדים שקיבלו את החיסון.

כך התברר כי הזיהום שנגרם על ידי נגיף החצבת הפחית במידה משמעותית את "הזיכרון החיסוני" – מצב שיש בו פוטנציאל ניכר לסיכון מוגבר לזיהומים הנגרמים מפתוגנים אחרים. תופעה שלילית זאת לא נמצאה בקרב הילדים שקיבלו את החיסון.

בדו"ח המחקר צוין כי נגיף החצבת אחראי בשנים האחרונות ליותר מ-100 אלף מקרי מוות בעולם מדי שנה. אפידמיולוגים גם קישרו חצבת לתחלואה ולתמותה מוגברת שנים רבות לאחר עצם ההידבקות בנגיף. עד כה לא היתה ברורה הסיבה לכך והיא הובהרה במחקר הנוכחי.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "התועלת מהחיסון אף גדולה מזו שהיה ידוע עליה עד כה". צילום: יח"צ

במחקר השתתפו 77 ילדים שלא חוסנו. הם עברו בדיקות דם לפני ואחרי חודשיים לאחר שחלו. הילדים בגיל חציוני תשע שנים היו מקהילות בהולנד שבהן שיעור ההתחסנות לחצבת היה נמוך ודגימות הדם נלקחו מהם בעת התפרצות החצבת האחרונה במדינה זו. מבין 77 הילדים, 34 חלו בחצבת במידת חומרה בינונית-מתונה ו-43 חלו בחצבת חמורה.

החוקרים בחנו את רפרטואר הנוגדנים. התברר שנגיף החצבת גורם לפגיעה ב-73%-11% מ"רפרטואר" הנוגדנים ולקושי ניכר של התאוששות המערכת החיסונית לאחר חשיפה חוזרת לפתוגנים אחרים. הבדיקה נעשתה בכ-400 מינים וזנים שונים של נגיפים אנושיים מחוללי מחלות אבל גם מול מחלות הנגרמות מזיהום חיידקי.

לשם השוואה, ציינו מחברי הדו"ח, מחקר שנעשה בקופים שהודבקו בנגיף חצבת העלה כי כל אחד מהם איבד בממוצע 60%-40% ממגוון הנוגדנים שהיו בגופם לפני ההידבקות והחסר הזה נמשך לפחות חמישה חודשים מאז ההידבקות בנגיף החצבת, מה שחשף אותם עוד יותר להידבקות בזיהומים ממקורות אחרים

עוד פירטו החוקרים אילו קבוצות תאים במערכת החיסונית הן הנפגעות העיקריות בעקבות הידבקות בנגיף חצבת כאשר הגוף איננו מחוסן מפניו. אלה היו תאי B, תאי T, תאי פלזמה ברקמות לימפטיות וכן בכלי דם פריפריאליים. כל זאת נראה בתוך שישה עד שבעה ימים מהזיהום.

כל האפקטים השליליים הללו לא נמצאו בקרב  קבוצה דומה של ילדים שחוסנו בחיסון המשולש MMR (חצבת, חזרת אדמת).

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הגיב על ממצאי המחקר: "המאמר ב'סיינס' מספק ראיות לכך שהדבקה בנגיף החצבת פוגעת במערכת החיסונית ועלולה להגדיל את הסיכון לסיבוכים ולתמותה מפתוגנים אחרים. לא נמצאו ממצאים דומים בתגובה לחיסון המגן מפני מחלת החצבת.

"המסקנה היא שהתועלת מהחיסון אף גדולה מזו שהיה ידוע עליה עד כה. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי, בין 2000 ל-2017 נחסכו למעלה מ-20 מיליון מקרי תמותה ממחלת החצבת בעולם, רק בזכות החיסון.

"בישראל אנו מקווים כי התפרצות החצבת הנוכחית (שהחלה במרץ 2018 ונמשכה לתוך 2019) נעצרה, אבל השאלה היא האם יופקו הלקחים המתאימים ויושקעו המשאבים הנדרשים בשירותי בריאות הציבור ובטיפות החלב על מנת למנוע התפרצויות בעתיד.

"כיום חיסון מבוגרים נגד חצבת איננו כלול בסל התרופות. נקווה שוועדת הסל השנה תשכיל להכניס את חיסון החצבת למבוגרים במימון הציבורי, בהתאם להמלצת אנשי המקצוע, ובכך למנוע תחלואה ותמותה".

לקריאה נוספת – ליחצו כאן.

נושאים קשורים:  חצבת,  המערכת החיסונית,  חיסון נגד חצבת,  חיסונים,  חדשות
תגובות