חדשות

לראשונה בעולם: חוקרים באוניברסיטת תל אביב הדפיסו לב חי בתלת מימד

החוקרים הצליחו לעשות שימוש ברקמות שנלקחו מחולה כדי להדפיס לב חי | להערכת החוקרים, בתוך עשר שנים יודפסו כל האיברים הדרושים להשתלה בהתאמה אישית לכל חולה

לב אנושי בקנה מידה קטן המודפס מחומרים ומתאים אנושיים. צילום: אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב דיווחו אתמול (ב') לכתב העת Advanced Science כי הצליחו, ככל הידוע לראשונה בעולם, לעשות שימוש במדפסת תלת מימד וברקמות שנלקחו מחולה כדי "להדפיס" לב חי.

גודלו של הלב כ-2.5 ס"מ, כגודל ליבה של ארנבת. תהליך ההדפסה נמשך כשלוש שעות וחצי ובמסגרת המחקר הודפסו עשרות לבבות.

החוקרים ציינו שכאשר עבודתם תשוכלל, יימנע כנראה בעתיד הצורך בהמתנה להשתלות ובתרופות מונעות דחיית איברים. במקום זאת "יודפסו האיברים הדרושים בהתאמה אישית מלאה לכל חולה".

בפרויקט המחקר נטלו חלק הדוקטורנט נדב נור וד"ר אסף שפירא במעבדתו של פרופ' טל דביר, המשויכת לבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא וביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים, למחלקה להנדסת חומרים בפקולטה להנדסה ולמרכז לביוטכנולוגיה רגנרטיבית - כולם כאמור באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' דביר מסר: "מאז הומצאה טכנולוגיית ההדפסה בתלת מימד מנסים חוקרים בכל העולם להדפיס באמצעותה, בין היתר, רקמות ואיברים להשתלה. אנחנו פיתחנו טכנולוגיה מתקדמת הנותנת מענה לחלק ניכר מהקשיים שהתעוררו בדרך עד כה. עד כה", ציין, "הצליחו צוותי מחקר בעולם להדפיס בתלת מימד רקמות וחלקי איברים ובהם סחוס ומסתם אבי העורקים. המחקר בנושא הזה מגיע על רקע השימוש המתרחב ברפואה במדפסת תלת מימד ליצירת מודלים של איברי מטופלים, כחלק מההיערכות לניתוחים מורכבים וכאמצעי עזר להכשרת רופאים.

"יש לנו אינדיקציה שהלב שנוצר יכול לפעול ותאי השריר מראים תכונות של יכולת התכווצות המעידים על כך שהלב יוכל לפעול בהמשך".

לצורך המחקר השתמשו החוקרים ברקמת שומן שנלקחה מחולה, והפרידו בין תאי השומן לבין החומר הקולגני החוץ-תאי התומך בתאים. בתהליך מתקדם מתחום ההנדסה הגנטית הפכו את תאי השומן לתאי גזע, ומתאי הגזע יצרו תאים של שריר לב ותאים היוצרים כלי דם. במקביל יצרו מהחומר הקולגני מעין דיו להדפסה.

בהמשך, עורבבו כל החומרים והתערובת הוזנה למדפסת, שהדפיסה על פי הוראות מחשב, הדמיות MRI ו-CT לב אנושי.

הליך הדפסת לב חי מתאים אנושיים

הלב שהודפס בדרך זו מורכב מתאים צעירים מאוד, שכבר מתכווצים ומראים תכונות של תאי לב. עתה עובדים החוקרים על "גידול הלב" בביו-ריאקטור - עד שהתאים יהפכו לתאי לב בוגרים המתקשרים ביניהם ופועלים ביעילות מירבית. החוקרים מקווים שבשנה הקרובה ניתן יהיה לבצע השתלת לבבות מודפסים מסוג זה בניסויים בבעלי חיים, על מנת לבחון את תפקודם.

פרופ' דביר הוסיף: "השיטה שפיתחנו תאפשר להערכתנו בתוך עשר שנים, להדפיס לב בכל גודל רצוי. ההנחה היא שכיוון שהלב המודפס מיוצר מרקמות החולה עצמו, הגוף שלו לא ידחה אותו.

"יותר מכך, השיטה תאפשר למעשה, להערכתנו, להדפיס כל איבר הנדרש להשתלה. אנחנו מאמינים שהיא פותחת פתח לטכנולוגיות עתידיות שייתרו לחלוטין את הצורך בתרומות איברים. כשחולה יזדקק להשתלה, תילקח מגופו רקמה וממנה יודפס האיבר המתאים בגודלו ובתכונותיו, שיושתל בגופו".

הדפסה תלת מימדית של רקמת לב המרושתת כלי דם ומותאמת אישית למטופל:

נושאים קשורים:  הדפסת איברים,  הדפסת לב חי,  נדב נור,  ד"ר אסף שפירא,  פרופ' טל דביר,  אוניברסיטת תל אביב,  חדשות,  השתלת איברים
תגובות
אנונימי/ת
16.04.2019, 04:32

המדע כבר לא בדיוני.
כל הכבוד.

מה לגבי המסתמים?

אנונימי/ת
17.04.2019, 18:17

Its a long way to tiperary its a very long way back to god