במחקר שנערך בבית החולים האוניברסיטאי של State University of Ponta Grossa בברזיל, והתפרסם בכתב העת Clinical Neurology and Neurosurgery, ביקשו החוקרים להשוות חסרים קוגניטיביים וחוש הריח במטופלים עם מחלת פרקינסון.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 42 מטופלים עם מחלת פרקינסון ו-38 משתתפים נוספים כקבוצת ביקורת. כלל המשתתפים במחקר עברו הערכה קוגניטיבית על ידי המבחן הנוירו-פסיכולוגי SCOPA-Cog ועל ידי ה-Mini-Mental State Examinationי(MMSE), והערכה של חוש הריח באמצעות ה-Sniffin' Sticks Screening 12 Test. שיטיון של מחלת פרקינסון (Parkinson's disease dementia, PDD) אובחן על פי הקריטריונים של החברה הבינלאומית לפרקינסון והפרעות תנועה (Parkinson and Movement Disorder Society, MDS).
השכיחות של הפרעות בחוש הריח אצל מטופלים עם מחלת פרקינסון עמדה על 95.24% (40 מתוך 42). לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בחוש הריח בין מטופלים עם PDD לבין מטופלים עם מחלת פרקינסון ללא חסרים קוגניטיביים (5.12 ± 3.25 בהשוואה ל-6.71 ± 2.63; p=0.115). כושר ריכוז (r=0.35, רווח סמך 95% של 0.05 עד 0.59; p=0.02) היה התחום הקוגניטיבי היחיד שנמצא קשור לאובדן חוש הריח במטופלים עם מחלת פרקינסון. בקבוצת הביקורת, נמצאה קורלציה גבוהה יותר בין הציון בהערכה הקוגניטיבית לבין הציון בהערכת חוש הריח (r=0.40, רווח סמך 95% של 0.09 עד 0.64; p=0.007), עם MMSE.
לאור הממצאים החוקרים מסכמים שהשכיחות של חסרים בחוש הריח הייתה גבוהה מאוד בקרב מטופלים עם מחלת פרקינסון, וייתכן שקיימת קורלציה בין הפרעה בתפקוד האונה הפרונטלית לבין פגיעה בחוש הריח.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
