תרופות מסוג סולפנילאוריאה נמצאו כקשורות בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים והיפוגליקמיה אך לא ברור האם יש הבדל בין התרופות בקבוצה. החוקרים ביקשו להעריך האם הסיכון לאוטם שריר הלב, שבץ איסכמי, תמותה קרדיווסקולרית, תמותה כוללת והיפוגליקמיה קשה משתנים בין תרופות הסופלנילאוריאה השונות שקובצו על פי ספציפיות ללבלב ומשך פעולה.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במאגר מידע בריטי לצורך ביצוע מחקר עוקבה בחולים עם סוכרת מסוג 2 אשר התחילו טיפול מונותרפי עם תרופת סולפנילאוריאה בין 1998 ל-2013. יחסי סיכונים מתוקננים ורווחי סמך של 95% הוערכו על ידי שימוש במודל Cox עבור השוואת סולפנילאוריאות ארוכות טווח שאינן ספציפיות ללבלב (גליבוריד, גלימפיריד) לסולפנילאוריאות קצרות טווח הספציפיות ללבלב (גליקלזיד, גליפזיד, טולבוטמיד).
עוקבת החולים כללה 17,604 אנשים אשר התחילו טיפול עם סולפנילאוריאה (זמן מעקב ממוצע [סטיית תקן] 1.2 [1.5] שנים). בהשוואה לסולפנילאוריאות קצרות טווח הספציפיות ללבלב (15,741 אנשים), סולפנילאוריאות ארוכות טווח שאינן ספציפיות ללבלב (1,863) לא נמצאו כקשורות בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב (יחס סיכונים 0.86; רווח בר-סמך 95%: 0.55-1.34), שבץ איסכמי (יחס סיכונים 0.92; 0.59-1.45), תמותה קרדיווסקולרית (יחס סיכונים 1.01; 0.72-1.40) או תמותה כוללת (יחס סיכונים 0.81; 0.66-1.003) אך כן נמצאו כקשורות עם סיכון מוגבר לאירועי היפוגליקמיה קשה (יחס סיכונים 2.83; 1.64-4.88).
מסקנת החוקרים היא כי הסולפנילאוריאות ארוכות הטווח, הלא ספציפיות, גליבוריד וגלימפיריד אינן בעלת סיכון מוגבר לגרימת אירועים קרדיווסקולריים לעומת סולפנילאוריאות קצרות טווח הספציפיות ללבלב, גליקלזיד, גליפזיד וטולבוטמיד). עם זאת לגליבוריד וגלימפיריד סיכון מוגבר לגרימת היפוגליקמיה קשה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
