למרות הניסיונות להכחיש או להסוות זאת, רבים במערכת הבריאות יעידו בחדרי חדרים כי צדק השופט מזוז כשאמר כי ניהול הוא "עקב האכילס" של מערכת הבריאות. הערה זו נאמרה במהלך דיון משפטי שהתפתח בשנה האחרונה סביב השאלה אם מי שאינו רופא יכול לנהל בית חולים ממשלתי. הדיון המשפטי הזה צפוי להגיע לשיאו בשבועות הקרובים, כשבג"ץ יפרסם את החלטתו.
עוד בעניין דומה
ואולם, הדיון בסוגיה של מינוי מנהל בית חולים מגלם בתוכו בעיות הרבה יותר שורשיות ודרמטיות מאיוש משרת ניהול זו או אחרת. למשל, מי מנהל את מערכת הבריאות, ומי מתווה את מדיניות הבריאות הלאומית?
"לא ניתן להתעלם מהעובדה ששנים ארוכות משרד הבריאות חטא לתפקידו כמתווה מדיניות וכרגולטור"
המנהל האמיתי של מערכת הבריאות הוא לא אחר מאשר הגירעון התקציבי, בעוד שאת מדיניות הבריאות מתווה השיקול הכלכלי. גירעונות עתק מאיימים על האיתנות הפיננסית של מרבית השחקנים במערכת הבריאות. גירעונות תקציביים מנהלים בצורה כוחנית את מערכת הבריאות, ועל פיהם יישק דבר, לא אחת, גם במחיר פגיעה קשה ומודעת בציבור המטופלים.
במידה רבה, הגירעון התקציבי הפך להיות גם המנהל הכללי של מערכת הבריאות, וגם הכלי ניהולי המרכזי בתחום הבריאות.
ואם לא די בכך, במציאות של ניהול במשטר של תת־תקצוב קיצוני, לא ניתן להתעלם מהעובדה ששנים ארוכות משרד הבריאות חטא לתפקידו כמתווה מדיניות וכרגולטור. במקום שלספינת הענק שנקראת מערכת הבריאות יהיה רב חובל אחד שיידע לנווט ולהשיט את המערכת בבטחה בים האתגרים, נדמה כי בהגה אוחזים גורמים רבים, שכל אחד מהם מנסה למשוך לכיוון שלו, בעוד ספינת הבריאות מסתחררת במערבולת אין סופית: מערבולת שמעצם טיבה וטבעה מגבילה את יכולתה של המערכת להתמודד עם אתגרי ההווה והעתיד, שוחקת את התפקוד של מערכת הבריאות, ומובילה לדעיכתה.
"נדמה כי משרד הבריאות הפקיר את ניהול ההתמחויות לכוחות השוק ולאינטרסים השונים"
כך לדוגמה, אחד הביטויים המובהקים להיעדר ניהול בראייה לאומית ארוכת טווח הוא זמני ההמתנה הארוכים והבלתי סבירים לרופאים מומחים במגוון התמחויות ותתי-התמחויות, כמו גם פערים בלתי הגיוניים בזמני המתנה בין אזורים שונים בארץ.
תכנון וניהול צריכים להיעשות בהתאם לצורכיה המתפתחים של האוכלוסייה. במידה רבה, במקום לקבוע יעדים וכפועל יוצא מכך לייצר מערך תמריצים (כלכליים, מקצועיים וחברתיים), שיובילו להשגת היעד, נדמה כי משרד הבריאות הפקיר את ניהול ההתמחויות לכוחות השוק ולאינטרסים השונים. התנהלות רגולטורית זו אינה עולה בקנה אחד עם טובת הציבור ובריאותו.
אולי זה לא נוח ולפעמים גם קשה, אבל משרד הבריאות חייב לנהל ולא להתנהל.
* המאמר פורסם לראשונה באתר "דה מרקר"