חדשות

"הלל יפה": ביצוע צנתור לחולי לב שאינם יכולים ליטול נוגדי קרישה

המרכז הרפואי בחדרה הצטרף לבתי החולים בארץ בהם מוצעת השיטה, להחדרת התקן מיוחד באמצעות צנתור לחולי פרפור פרוזדורים

המרכז הרפואי "הלל יפה" בחדרה הצטרף בשבוע שעבר לרשימת המרכזים הרפואיים בישראל שבהם נעשה שימוש בטכנולוגיה הכוללת הכנסת התקן מיוחד הסוגר את אוזנית העלייה השמאלית בלב באמצעות צנתור.

"מדובר בטכנולוגיה המבוצעת על ידי צוות מכון הלב", הסביר ד"ר מרק קזצקר, מנהל שירות הקוצבים במכון הלב בהלל יפה, "הנותנת פתרון לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים, אך אינם יכולים ליטול תרופות מדללות דם כמו קומדין". הפרוצדורה נכנסה לסל התרופות והטכנולוגיות בינואר 2013. לדברי ד"ר קזצקר, "היא מורידה את הסיכון לאירוע מוחי כתוצאה מקריש דם, ללא כל צורך במתן מדללי דם".

יחידת הצנתורים בבית החולים "הלל יפה" (צילום: "הלל יפה")

יחידת הצנתורים בבית החולים "הלל יפה" (צילום: "הלל יפה")

הפרעת הקצב - פרפור פרוזדורים - היא תופעה שכיחה. סובלים ממנה כ-1%-2%מכלל האוכלוסייה, אך שיעור זה עולה עם הגיל ומגיע עד ל-9% בקרב גילאי 80 עד 90. פרפור פרוזדורים מגדיל סיכון ליצירת קרישי דם בלב עקב התכווצות לא יעילה והאטה בזרימת הדם.

מתן נוגדי קרישה נחשב לטיפול המקובל, המוריד את התחלואה והתמותה בצורה דרמטית. אלא שהבעיה המרכזית היא קיומה של קבוצת חולים גדולה למדי שאינה יכולה ליטול נוגדי קרישה מסיבות שונות. ביניהן: נפילה חוזרת עם חבלה, דמם מוחי או דמם מסכן חיים במערכת העיכול, היעדר משטר תרופתי תקין ועוד. "עבור חולים אלו", הדגיש ד"ר קזצקר, "הפתרון הטכנולוגי הכרוך בהכנסת ההתקן יכול להוות הבדל משמעותי באיכות החיים".

טכניקת סגירת האוזנית נעשית בצנתור, בהרדמה מלאה ותוך שימוש בהדמיית אקו לב תוך וושטי. הדבר מחייב שיתוף פעולה מצד כל צוות מכון הלב על מקצועותיו השונים: רופאי יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה לא פולשנית ושירות הקוצבים. במהלך הפעולה מוחדר צנתר ייחודי דרך וריד המפשעה ומובל בידי הרופא לפרוזדור הימני, חוצה את המחיצה בין שני הפרוזדורים ומגיע לפרוזדור השמאלי בו ממוקמת האוזנית. לאחר השגת המיקום הרצוי, ההתקן שעל הצנתר נפתח בצורת פטרייה האוטמת וחוסמת את כניסת הדם לאוזנית ואגירתו בה – מה שמוביל ליצירת קרישי דם. הטיפול מונע מהחולים את הסיכון להתפתחות קרישי דם ולנדידתם למערכת הסיסטמית כתסחיפים.

ד"ר קזצקר הדגיש, כי מחקרים הוכיחו שיעילות השתלת ההתקן משתווה לכל הפחות לטיפול הקיים בקומדין, אך ללא הסיכון המוגבר לדמם ולסיבוכי השימוש בקומדין.

הטיפול בטכנולוגיה זו ניתן כיום לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים, המצויים בסיכון גבוה לשבץ מוחי המוגדר כדרגה 3 ומעלה או לחולים שסבלו מאירוע קודם של דמם תוך טיפול בתרופות נוגדות קרישה. בדיקת ההתאמה לקבלת הטיפול נעשית במרפאת הקוצבים.

נושאים קשורים:  חדשות,  שבץ מוחי,  צנתור,  פרפור פרוזדורים,  נוגדי קרישה,  דימום,  המרכז הרפואי "הלל יפה"
תגובות