אספירין

טיפול באספירין לאחר אירועי קרישיות יתר

על פי תוצאות מחקרים חדשים, ייתכן שיש תועלת בטיפול באספירין לאחר הפסקת טיפול נוגד קרישה שהחל עקב אירוע venous thromboembolism

03.12.2012, 19:49

לאחר אירוע ראשון של venous thromboembolismי(VT) ללא גורם ברור, יש סיכון גבוה לאירוע חוזר בעקבות הפסקת טיפול נוגד קרישה. טיפול נוגד ויטמין K יעיל במניעת אירועי VT חוזרים, אך אינו משפר את השרידות, וכרוך בסיכון מוגבר לדמם ובאי-נוחות עבור המטופל. לכן במרבית המקרים טיפול זה מופסק לאחר 3–6 חודשים.

אספירין (אילוסטרציה)

אספירין (אילוסטרציה)

במחקר ASPIRE נבחנה יעילותו של טיפול באספירין במינון נמוך לאחר הפסקת הטיפול נוגד הקרישה, שהחל עקב אירוע VT ראשון ללא גורם ברור, במניעת אירועי VT חוזרים. נכללו משתתפים מבוגרים שסבלו מאירוע VT ללא גורם ברור (ריתוק למיטה, ניתוח גדול, טראומה שדרשה גיבוס, היריון או משכב לידה, וטיפול בגלולות למניעת היריון או טיפול הורמונלי תחליפי). המשתתפים הוקצו אקראית לטיפול באספירין במינון של 100 מ"ג ליום או בפלסבו, לאחר הפסקת הטיפול נוגד הקרישה, והונחו להמשיך בטיפול במשך 2–4 שנים.

המחקר כלל 822 משתתפים מ-56 מרכזים בחמש מדינות, 54% מהם גברים. חציון גילם של המשתתפים היה 54 שנים, 36% מהם היו בעלי BMI מעל 30, 2% סבלו מסרטן פעיל. חציון משך המעקב היה 37.2 חודשים.

במשך המעקב אירעו בשנה אירועי VT חוזרים בקרב 6.5% מהמשתתפים בקבוצת הפלסבו ו-4.8% מהמשתתפים בקבוצת האספירין (HR 0.74, 95%CI 0.52-1.05, P=0.09). גם לאחר הבאתם בחשבון של גורמים נוספים הירידה בסיכון לא הייתה מובהקת.

במהלך נטילת תרופת המחקר הופיעו בשנה אירועי VT חוזרים בקרב 7.6% מהמשתתפים בקבוצת הפלסבו לעומת 4.8% מהמשתתפים בקבוצת האספירין – HR 0.65, 95%CI 0.44-0.96, P=0.03.

שיעור ההאירעות של שתי תוצאות מורכבות שהוגדרו מראש נבדק גם הוא - שיעור ההיארעות של אירועים וסוקולאריים משמעותיים (VT, התקף לב, שבץ או מוות עקב גורם קרדיווסוקולארי) היה נמוך יותר באופן מובהק בקבוצת האספירין (HR 0.66, 95%CI 0.48-0.92, P=0.01). הסיכון לתוצאה משולבת של VT, התקף לב, שבץ, דמם משמעותי או מוות מכל סיבה נמצא גם הוא נמוך יותר בקבוצת האספירין (HR 0.67, 95%CI 0.49-0.91, P=0.01).

תופעות לוואי שהובילו לאשפוז הופיעו בשיעור דומה בשתי הקבוצות, ותופעות שהובילו להפסקת הטיפול אירעו בשיעור גבוה יותר בקבוצת הפלסבו. תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות ודמם גרמו להפסקת הטיפול בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת האספירין. אירועי דמם ארעו בשכיחות דומה בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי למחקר זה בפני עצמו אין כח סטטיסטי מספיק לאיתור ירידה בהיארעות אירועי VT, בשל מספר משתתפים נמוך מהצפוי. עם זאת, בשילוב נתוני מחקר ASPIRE עם נתוני מחקר WARFASA, שכלל אוכלוסייה דומה ובחן גם הוא את השפעת הטיפול באספירין, נמצאה ירידה של 32% בהיארעות של אירועי VT חוזרים (P=0.007), וירידה של 34% בהיארעות של אירועים וסקולאריים משמעותיים (P=0.002), ללא עלייה בהיארעות של אירועי דמם. לפיכך אספירין הוא אפשרות טיפול עבור מטופלים לאחר אירוע VT ללא גורם ברור לאחר השלמת הטיפול בנוגדי קרישה.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Brighton et al.; Low-Dose Aspirin for Preventing Recurrent Venous Thromboembolism, N Engl J Med. 2012 Nov 22;367(21):1979-87

נושאים קשורים:  אספירין,  נוגדי קרישה,  Venous Thromboembolism,  קרישיות יתר,  ASPIRE,  WARFASA,  מחקרים
תגובות