מחקרים שונים הדגימו שינויים במבנה המוח הקשורים בצריכת אלכוהול כרונית, באמצעות סקירות MRI. נמצאה ירידה בצפיפות החומר האפור באזורים שונים (בעיקר באונה הטמפורלית והפרונטלית) בקרב מכורים לאלכוהול (בהשוואה לצרכני אלכוהול ברמה נמוכה, שהיו קבוצת ביקורת). לאחר 6–9 חודשים של הימנעות מאלכוהול נמצאה עלייה בנפחי רקמה ברחבי המוח, בעיקר באונה הפריאטלית והפרונטלית, ועלייה זו הייתה איטית יותר בקרב מטופלים שצרכו אלכוהול ב-15 הימים לפני ביצוע הסקירה.
עוד בעניין דומה
ההערכה היא שכ-60% מהמכורים לאלכוהול הפונים לטיפול על מנת להיגמל, חוזרים לצרוך אלכוהול ברמה מסוכנת, לרוב במהלך 6 החודשים שלאחר הטיפול. עם זאת, חלק משמעותי מהפונים לטיפול מצליח להיגמל, ואינו חוזר לשתות.
במחקר זה השתתפו 75 מכורים לאלכוהול (מהם 6 נשים) שפנו לטיפול, וכן קבוצת ביקורת של 40 איש שצרכו אלכוהול במידה מתונה (light drinkers). המכורים היו בעלי אבחנה של alcohol abuse או alcohol dependance ע"פ ה-DSM IV, ושתו מעל 150 משקאות אלכוהוליים סטנדרטיים לחודש (או מעל 80 לנשים) במשך 8 שנים לפחות. שימוש בסמים נוספים (קנאביס, אופיאטים, קוקאין ועוד) נשלל באמצעות בדיקת שתן לפני תחילת המחקר.
סקירת MRI בוצעה בתחילת הטיפול – 6±4 ימים לאחר המשקה האחרון. לאחר כמה חודשים (7.8±2.6) בוצע מעקב, ובו הוגדרו המשתתפים כמתנזרים (absteiners) אם לא נמצאה עדות לשתיית אלכוהול על פי דיווח עצמי, דיווח של קרוב משפחה/חבר, עיון ברשומה הרפואית ותוצאות בדיקות דם זמינות.
בדומה למחקרים קודמים, נמצאו נפחי רקמה נמוכים יותר בקרב המכורים לאלכוהול לעומת קבוצת הביקורת, בעיקר באיזור שכלל את האונה הטמפורלית הימנית וחלק מהאונה הפרונטלית.
בשני אזורים נמצאה צפיפות חומר נמוכה יותר בקבוצת המתנזרים (23 משתתפים) לעומת קבוצת הביקורת. אזור אחד כלל את ההיפוקמפוס השמאלי, ה-entorhinal cortex והאמיגדלה, וכן חלק מהחומר הלבן שסביבם והתלמוס השמאלי. האזור השני כלל את התלמוס הימני והחומר הלבן שסביבו. כמו כן נמצאה צפיפות חומר גבוהה יותר בקרב מתנזרים, לעומת קבוצת הביקורת, באיזור האורביטופרונטלי באונה השמאלית (אזור הידוע כקשור לעיבוד מידע הקשור ל-reward).
בכמה אזורים נמצאה צפיפות חומר נמוכה יותר בקבוצת המטופלים שחזרו לשתות (56 משתתפים), לעומת קבוצת הביקורת. אזורים אלו היו שונים מאלו שעבורם נמצא הבדל משמעותי בקבוצת המתנזרים, וכללו את ה- superior corona radiata, חלק מהאונה הטמפורלית הימנית, האינסולה האחורית, החלק הלטרלי של האונה האוקסיפיטלית מימין וה-supramarginal gyrus.
בהשוואה בין קבוצת המתנזרים לקבוצת החוזרים לשתות נמצאו נפחי רקמה קטנים יותר אצל החוזרים לשתות בקורטקס האורביטופרונטלי הלטרלי והחומר הלבן שסביבו, וב-left posterior middle gyrus ,superior temporal gyrus ,supramarginal gyrus.
החוקרים מסכמים כי נמצאו הבדלים משמעותיים בנפחי הרקמה באזורים שונים במוח בין מכורים לאלכוהול שהצליחו להתמיד בהתנזרות מאלכוהול לאחר טיפול לבין כאלו שחזרו לשתות. לטענתם הדבר מעיד על כך שתסמונת ההתמכרות לאלכוהול קשורה בהבדלים מורפולוגיים שונים בקרב אלו שחזרו לשתות לעומת המתנזרים, וכי ידע לגבי ההבדלים הללו עשוי לתרום לזיהוי מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה יותר לחזור לשתות.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
