חדשות

כנס הקרינה: הר"י תובעת הכרה ברופאים העובדים בסביבת קרינה, דאגה לביטחונם ותגמול הולם

מאות רופאים לקחו חלק בכנס להעלאת המודעות לבעיית המכשירים פולטי-הקרינה. בכנס הוצגה תמונה עגומה של מצב התחזוקה של המכשירים, איכות הפיקוח עליהם והסכנות ארוכות-הטווח הצפויות לרופאים

כנס מודעות לסכנת הקרינה הרפואית

ההסתדרות הרפואית מתריעה מפני חוסר ההתייחסות מצד הגורמים הרשמיים השונים לסכנת החשיפה של רופאים לקרינה ולהשלכותיה ארוכות הטווח על בריאות הרופאים – כך נמסר בכנס מיוחד שקיימה הר"י היום (יום ה') בתל-אביב. הר"י מוחה על אי-הכללתם של רופאים רבים ברשימת מקצועות עובדי הקרינה – ודורשת להתייחס לנושא הזה במסגרת ההסכם הקיבוצי החדש שעליו מתנהל עתה מו"מ.

בכנס המיוחד הציגו מומחים שונים תמונה עגומה על מצב התחזוקה של מכשירים רפואיים פולטי-קרינה ואיכות הפיקוח על הקרינה במכשור הרפואי, המתופעל בבתי החולים בארץ. לדברי הרופאים, העומס המוטל על מערכת הבריאות מתבטא גם בחשיפה מתמשכת של רופאים, העובדים משמרות ארוכות בסביבה שמבוססת על שימוש במערכות פולטות קרינה.

הקרינה הרפואית כיום איננה נחלתם של מכוני הרנטגן וההדמיה בלבד – נמסר בכנס. בחדרי ניתוח, חדרי צנתורים ובמחלקות ויחידות שונות בבתי החולים נעשה שימוש ביותר ויותר טכנולוגיות אבחון וטיפול, המבוססות על קרינה. נהלי העבודה, מסגרות התקינה ודפוסי התגמול לרופאים הפועלים בסביבה המאופיינת בקרינה, נקבעו בעידן טכנולוגי קודם – ולכן מחייבים שינויים מיידיים על מנת להתאימם למציאות הנוכחית.

בכנס דרש ד"ר ליאוניד אידלמן, יושב ראש ההסתדרות הרפואית, להכיר ברופאים החשופים לקרינה כעובדי קרינה ולהעניק להם את ההטבות להן זכאים עובדי קרינה. "התקדמות הטכנולוגיה הרפואית יוצרת שינויים בולטים בעבודה, כאשר רופאים מבצעים את פעילותם תחת בקרה של קרינה ומכשירי שיקוף", אמר ד"ר אידלמן. הוא הודיע כי במסגרת כוונת הרופאים לעבור החל מחודש יולי לעבודה על פי הספר – יישקלו צעדים גם בתחום הקרינה.

ד"ר ישראל אייליג, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית ויו"ר חטיבת בתי החולים בשירותי בריאות כללית, אמר בכנס: "כולנו חוטפים קרינה בכמויות – אך למרות שעל פי החוק מי שחשוף לקרינה מייננת מוגדר כעובד קרינה – מערכת הבריאות למדה איך 'לעבוד עלינו בעיניים'. אנחנו חייבים לשאת תגים לניטור קרינה – אך כשמדובר במתן תוספת ימי חופשה, הבראה ואפילו כוס חלב ביום – הנדרשים כדי שהקרינה תתפוגג – המערכת פשוט מתעלמת מאיתנו".

ד"ר נמרוד רחמימוב, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית ומנתח עמוד שידרה, מציין כי בניתוח בודד לקיבוע חוליות הוא סופג שליש מכמות הקרינה שמקבל אדם רגיל במשך שנה שלמה: "אילו היינו מציעים לפקיד אוצר המנהל איתנו  עתה את המו"מ, לקבל קרינה כזאת – הוא לא היה מוכן להסכים ולהמשיך לעבוד. אבל אותו פקיד איננו מוכן להכיר בנו כעובדי קרינה", אמר ד"ר רחמימוב. הוא קרא לרופאים לא להמשיך ולהסכים למצב. "כל אחד חייב להגיד 'אני לא מוכן לעבוד ככה'".

ד"ר גבי ברטל, יו"ר החברה לרדיולוגיה פולשנית ומנהל מחלקת דימות רפואי בבית החולים "מאיר" בכפר סבא' שהיה שותף לכתיבת ההנחיות האמריקאיות והאירופיות להגנה על רופאים וחולים בתחום הרדיולוגיה הפולשנית, דרש בכנס לשתף את הרופאים בתהליכי הרכישה של ציוד דימות, על מנת להקפיד על המיגון ועל התנהגות נכונה בסביבת קרינה.

ד"ר ברטל ציין כי על פי החוק הקיים עתה בארץ, מי שאמור להגן על הרופאים מפני קרינה הוא משרד התמ"ת – אלא שהוא אינו ממהר לנקוט בצעדים הנדרשים. מקסימום הקרינה המותר על ידי המשרד לרופא – גבוה מזה המותר לעובדים במקצועות האחרים.

למרות שעוד בשנת 1983  קבע משרד הבריאות בהנחיות מפורשות שכל מכשיר רנטגן יופעל בידי טכנאי מיומן לשם כך -  הנהנה מהסדרי עבודה מיוחדים המאפשרים לו להתגונן מפני החשיפה לקרינה – הרי שבפועל מופעלים המכשירים, הנמצאים בחדרי הניתוח והטיפולים, בידי רופאים, שאינם זוכה לתנאים זהים לאלו של עובד קרינה.

קרדיולוג פולשני, למשל, כך דווח בכנס, נחשף לקרינת רנטגן במשך 200-60 דקות מדי יום ביומו – כאשר גם הטכנולוגיות החדשות אינן מבטיחות הקטנה ברמת הקרינה הכוללת לה נחשף הרופא.

עוד דווח בכנס, כי ועדה משותפת למשרדי הבריאות, איכות הסביבה והתמ"ת, קבעה עוד אשתקד כי מקצועות רפואיים רבים הפכו למקצועות קרינה מבלי שאנשי המקצוע המתפעלים מערכות אלו עברו הכשרה מתאימה בעיקר לצורך מיגון. הוועדה קבעה שיש להגדיר כללים לבניית כלי ביצוע והדרכה, ומערכת אכיפה.

"רדיולוג פולשני סובל מחשיפת יתר הנובעת מעומס יתר בעבודה, עקב מחסור בתקנים. חשיפת היתר מחייבת הפסקת עבודה על מנת להתאושש מהקרינה – אלא שהפסקת העבודה פוגעת במשכורתו של הרופא. בנסיבות הללו, מעדיפים רופאים להימנע מלענוד את תגי הניטור שלהם – ובכך מסכנים את בריאותם", אמר ד"ר ברטל.

פרופסור אריאל רוגין, מהמרכז הרפואי רמב"ם, הציג את עמדת האיגוד הקרדיולוגי בכנס. הוא התריע על כך שהקרדיולוגים חשופים לקרינת רנטגן העלולה לסכן את בריאותם לאורך זמן: "כבר כיום, אמר, הצטברו נתונים המצביעים על קיומו של חשד לקשר בין העבודה בחדרי הצנתור לפגיעה באברים שאינם מוגנים וכן על מחלות המטולוגיות, גידולי מוח, מחלות בבלוטת התריס, ושיעור גבוה יותר של קטרקט – כמו גם בעיות אורתופדיות הנובעות מלבישת חלוקי עופרת שעות ארוכות ביום".

בקנדה, סיפר פרופסור רוגין, כמו גם בבית החולים רמב"ם, דווח בשנים האחרונות על מספר משמעותי של רופאים שסבלו מגידולי מוח בצד הקרוב למקור הקרינה. "אנחנו נוטים לקבל את סיכוני הקרינה כרע הכרחי או כמחיר הנדרש  כדי  להמשיך ולעסוק במקצוע, ולהדחיק את הבעיה" . הוא ציין כי ציוד המיגון לא השתנה בעשרים השנים האחרונות ובמקביל, הפעולות במכשירים עצמם, נעשו ארוכות יותר ומורכבות יותר. "הבעיה היא, שהמעסיקים מעדיפים להתעלם מהסיכונים".

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  צנתור,  רדיולוגיה פולשנית,  קרינה,  ההסתדרות הרפואית בישראל
תגובות
לימור
11.04.2013, 00:26

עובדת מזכירה בביח מחלקת ממוגרפיה הקבלה די צמודה לחדר צילום חליתי בסרטן בלוטת התריס לא עונדת תג קרינה ואף אחד לא טורח בכלל שאולי כדאי.
האם יש לי זכאות לדרוש תג כזה לאחר מה שעברתי?