חדשות

ד"ר דרור דיקר: "יידרש מאמץ גדול לבלום נטישה המונית של רופאים פנימיים"

ד"ר דרור דיקר, יושב ראש האיגוד לרפואה פנימית: מדינות שלא ישלמו שכר הולם לרופאים יאבדו אותם. הדרך היחידה לפתור את המשבר היא על ידי הוספת מיטות, הוספת תקנים וטיפול בבעיית השכר"

"מחובתו של האיגוד לרפואה פנימית לעשות כל מאמץ אפשרי על מנת לרענן את שורות מערכת הרפואה הפנימית בארץ, אחרת, בעוד זמן לא רב, נהיה עדים לתופעה של נטישה המונית של רופאים". כך אומר יו"ר האיגוד לרפואה פנימית בישראל, ד"ר דרור דיקר, מנהל פנימית ד' והמרכז הרב תחומי לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון, בראיון ל"דוקטורס אונלי".

ד"ר דרור דיקר (יח"צ)

ד"ר דרור דיקר (צילום: אדוארד קפרוב, באדיבות דוברות בי"ח בילינסון)

"אנחנו רואים כיום, אמר ד"ר דיקר, כיצד מתנהלת בכל העולם תחרות עזה על ליבם של רופאים. מקצוע הרפואה כבר אינו רק אידיאולוגיה או משאת חיים עבור הרופאים הצעירים, כפי שהייתה עבורנו. אנחנו היינו מוכנים לספוג ירידה באיכות החיים למען העבודה הרפואית. כיום, חשיבות איכות החיים משתווה לחשיבות המקצוע. בנוסף, קיימת בעיית השתכרות. יש נטישה לטובת חברות סטארט-אפ , לחברות תרופות ונדידה לחו"ל, ששם מרוויחים יותר. יש לא מעט מדינות שהחלו למשוך רופאים, שם הם זוכים לתגמול טוב יותר מאשר, בוודאי בהשוואה לישראל. באנגליה, כבר בימי טוני בלייר כראש ממשלה, הוגדלה ההוצאה התקציבית לבריאות כדי למשוך רופאים. קיימת נדידה של רופאים, מכל רחבי אירופה המערבית, לעבודה בסופי שבוע באנגליה, כי שם משלמים טוב יותר לרופאים".

מדובר בסוג של משבר עולמי?

ד"ר דיקר: "בוודאי. מדינות שלא ישלמו שכר מתאים ומתגמל לרופאים יאבדו אותם. הם ינטשו לארצות אחרות. גם סטודנטים ישראלים שלמדו רפואה באירופה, במדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי, יכולים עתה לעבור ממדינה למדינה כדי למצוא לעצמם תעסוקה מתגמלת. אנחנו כבר רואים כיצד חלק מהם העדיפו להישאר באירופה במקום לחזור לישראל".

מהם מימדי הנטישה או העזיבה של מקצוע הרפואה הפנימית בישראל?

"בשנת 2008, כ-25% מכוח העבודה הרפואי בישראל עמד לפני גיל הפרישה, עובדה המעצימה את החסר ברופאים. בשנת 2010 יש ירידה של 40% בשיעור הרופאים הצעירים שמתחילים התמחות ברפואה פנימית, לעומת שנת 2000. לכך יש גם קשר למחסור בתקנים, במיטות אשפוז, בסגירת מחלקות פנימיות, שמתקשות לספק כוח-אדם גם לחדרי המיון".

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר עורר הדים רבים, גם בקרב הרופאים. כיצד אתה רואה את ממצאיו?

"הדו"ח נתן תוקף רב לעמדת הר"י בכלל ולזו של האיגוד לרפואה פנימית במיוחד, לבעיית המחסור הקריטי במיטות אשפוז במערכת הרפואה הפנימית בישראל. אבל זו רק צלע אחת במשולש, שבו קיימות עוד צלעות – תקינה והשתכרות הרופאים. כל השלוש תלויות אחת בשנייה. לא ניתן לנתק ביניהן. הממשלה והכנסת הקימו אין סוף ועדות לנושאי הבריאות בישראל. על פי קריטריוני 'ועדת אמוראי'. ב-2015 יהיה מחסור של 1500 מיטות אשפוז, כאשר כבר עתה היקף המחסור הוא 800 מיטות. ב-20 השנים האחרונות, לא הוסיפו אפילו מיטת אשפוז פנימית אחת בכל הארץ, להיפך - מחלקות פנימיות נסגרו. לעומת זאת ,האוכלוסיה בישראל גדלה מאוד והזדקנה.

"בכל רגע נתון מאושפזים חולים בישראל בפרוזדורים ובמסדרונות. זה המצב בכל בתי החולים הציבוריים, לא רק בפריפריה, גם במרכז הארץ. פעם חשבו שתופעת החולה הזקנה במסדרון היא רק תופעה של חורף. אבל כיום זו המציאות העכשווית כל השנה. המערכת אינה יכולה לתת מענה ראוי לחולים".

נחזור שוב לבעיית הצפיפות במחלקות הפנימיות. כיצד היא משפיעה על ההתנהלות היום-יומית במחלקה?

"אנחנו רואים היום תופעות שלא היו בעבר. במחלקות הפנימיות יש כיום הרבה חולים מונשמים. למעשה, בכל מחלקה פנימית נוצרת מעין יחידת טיפול-נמרץ קטנה, ובהדרגה יש בה כבר יותר חולים מאשר ביחידה הייעודית לטיפול נמרץ. וכל זאת, כאשר אין כלל תקציב לעניין הזה. זהו נטל עצום על המחלקה ועל הרופאים. בנוסף, עולה גם צורך לבודד חולים מפני זיהומים – מה שלא היה נפוץ כל כך בעבר – וגם זהו נטל המקשה מאד על מערכת הרפואה הפנימית. יש חולים שמגיעים עם דלקת ריאות אבל היא מובילה לאירוע לב. חולה כזה מופנה למחלקה הפנימית. אנו מוצאים היום במחלקות הפנימיות חולים ששכבו בעבר במחלקות כירורגיות, באורטופדיות ב-א.א. ג ועוד. המחלקה לרפואה פנימית היא כיום למעשה יחידה שאמורה לתת מענה רפואי רב מערכתי . כלל העובדות הללו מציבות בפני הרופאים במחלקות הפנימיות אתגרים, שהם לעיתים בלתי מציאותיים . אנו מצפים כי קובעי המדיניות יתנו לנו את התנאים ההכרחיים כדי להעניק את הרפואה המיטבית לחולינו. ופירוש הדבר: תקנים, מיטות ושכר הוגן".

ואם יעלה מספר המיטות בכל מחלקה פנימית, תיפתר הבעיה?

"לצערי לא. גם במידה והתקן למחלקה פנימית יועלה מ-38 מיטות במחלקה פנימית ל-48,  במציאות הקיימת במחלקות  אין היכן להוסיף אותן. חסר שטח. מה שדרוש זו תוספת מחלקות. במציאות, לא ראינו עד כה פתרון לכך מצד הגורמים האחראים. הממשלה הכריזה בחגיגיות כי מדי שנה, בשש השנים הבאות, יתווספו 160 מיטות אשפוז. אבל איש לא יודע לומר כמה מבין 160 המיטות הללו יוקצו למחלקות הרפואה הפנימית.

"לכאורה 1000 מיטות חדשות יתנו פתרון מספק לצרכי הרפואה הפנימית – ואם כך היה, היינו מברכים על כך. אבל לאיש לא ברור כיצד תהיה ההקצאה והחלוקה. הרי יש מחסור חמור במיטות גם במחלקות האחרות, פגיות, טיפול נמרץ ועוד. גם ברור שתוספת מיטות תביא אחריה תוספת תקנים לרופאים, אחיות ומקצועות פרה-רפואיים. מזה האוצר חושש. אם תיפתר רק בעיית המיטות ולא ייפתרו נושאי התקינה וההשתכרות לא פתרנו שום דבר".

מדברים גם על בעיית העומס הכבד המוטל על המתמחים. כיצד אתה רואה את הבעיה כאן?

"להערכתי צריך להסתכל אחרת על הבעיה,  כמו אל שנות השירות הסדיר בצה"ל הנמשכות 3 שנים ושלאחריו חייל משרת 30 שנה במילואים. עבור רופא מתמחה 6-4 שנות ההתמחות הן תקופת 'הסדיר' שלו, שלאחריה הוא מומחה במשך 30-20 שנה. את המיטב המושג משנות ההכשרה, רואים כאשר הוא רופא בכיר ומומחה. נכון, קיימת בעיית עומס על המתמחים וחובה לפתור אותה על ידי הגדלת מספר הרופאים במחלקות ובהפחתת הנטל. יחד עם זאת, חשוב לא פחות לדאוג לאותה שכבה, המתחזקת באופן קבוע את המחלקות - קרי הרופאים המומחים הצעירים והבכירים. הבעיה שהוצגה בתקשורת לא תיפתר כאשר שעות התורנות של רופא צעיר מתמחה תקוצר מ-26-24 שעות ל-18 בלבד. הסיבה: 18 השעות במשמרת-תורנות, כוללות גם את הלילה. רופא כזה מגיע לעבודה ב-2 בצהריים. אם המתמחה לא יהיה בבוקר התורנות במחלקה וגם בבוקר שלאחריה – כיוון שסיים משמרת והלך הביתה – מעשית הוא לא יימצא כל השבוע במחלקה ויתפקד כתורן חוץ. לא יהיה רצף טיפולי לחולים, הוא לא יכיר אותם. בדרך  זאת אי אפשר להכשיר רופאים. מסקרים שנערכו בין המתמחים עולה כי הם מדרגים במקום גבוה ביותר את איכות ההוראה והלימוד במהלך ההתמחות. שיטת התורנות של 18 שעות, לא תאפשר מהלך הוראה ולימוד תקין, והמוצר המוגמר של התמחות רופא כזה יהיה פגום. לכן, כל הרעיון איננו טוב".

מה אתה מציע?

"אין ברירה, יש להגדיל את מספר הרופאים במחלקה וכך יוקטן העומס עליהם. בעבודת מחקר שערכה הר"י יחד עם מדענים מהטכניון וחברה המתמחה בהנדסה תעשייה וניהול נמצא כי זמן המנוחה של רופא הוא הנמוך ביותר מבין כל המקצועות. יש עתה יותר מדי חולים על פחות מדי רופאים. רק הוספת מיטות, על-ידי פתיחת עוד מחלקות פנימיות והוספת תקנים תפתור את הבעיה".

כמה רופאים צריכים להיות בכל מחלקה פנימית?

"במחלקה שבה 38 מיטות, צריכים להיות 17 רופאים. זה אגב המינימום הנדרש כדי שלא יהיו עומסי-עבודה בלתי סבירים על מומחים ומתמחים, וכן, על על מנת שיספקו טיפול נאות למאושפזים. בפועל יש כיום רק 11-10 רופאים במחלקה".

דובר בימים האחרונים על כך שיש לחייב רופאים בכירים בתורנויות. מה עמדתך?

"זוהי הצעת האוצר במשא-ומתן הנוכחי עם הר"י. הרעיון הזה, שלא יפתור כלום, הוא מתכון בדוק לכך שיותר רופאים יעזבו את המקצוע. המומחים הצעירים הם אלו שנושאים ברוב הנטל במחלקה הפנימית. אם יחייבו אותם בנוסף בלשבע שנות תורנות – הם פשוט יעזבו את בתי החולים וילכו לעבוד במרפאות הקהילה או ינטשו את המקצוע. יהיה קשה לגייס רופאים למחלקות בבתי החולים. לכן, כל הרעיונות הללו שמנסים לעקוף את הטיפול בלב הבעיה – פסולים. הפתרון הוא אחד: הוספת מיטות, הוספת תקנים, פתיחת מחלקות – וכאמור גם טיפול נכון בבעיית שכר הרופאים".

נושאים קשורים:  חדשות,  מחסור ברופאים,  מתמחים,  דו"ח מבקר המדינה,  דרור דיקר,  ועדת אמוראי
תגובות
רפואה למי?
25.05.2011, 17:38

הכתבה מענינת ולא פחות היא דעתו של דר דיקר.
לצערי הרב הבעיות שמוצגות ופיתרונן הבלתי מושג ואיני מבינה מדוע? מעידות על חוסר עשיה מזה 10 בתחום הרפואה, בצורה כזו שנפתח חור גדול בין המציאות היום יומית לאידיאולוגיה של רופא.

1. האם חייו של רופא ולא משנה כמה זה וותק של עשיה צריכים להיות באיזשהו שלב פחות איכותיים מזה של כל אקדמאי אחר? רק בגלל שאנו מתעסקים בתחום הרפואה?

2. האם שעות השינה שלנו? אינם מדד איכות למתן רפואה יותר טובה? לבצע החלטה רפואית בראש צלול יותר והבנה מעמיקה מאשר לבצע החלטה בצורה מעיקה כי חסרים לך 24 או 30 שעות שינה?

3. האם משפחותינו צריכים להקריב את עצמם כי אנו בחרנו לביות רופאים? בכך שאין לנו זמן להיות איתם? כי העבודה דורשת מעל ל 100% גם לעבוד גם ללמוד וגם בבית להמשיך לקרוא את החומר לקראת המבחנים בשלבים?

4. האם רופא תורן צריך להיות אחראי בצורה ישירה על 47 - 50 ובמקרה הטוב על 39 חולים בתורנות? במחלקה כמו שתיארת עם מונשמים?

5. האם ראית באחת ממדינות אירופה? או ארה"ב מונשמים במחלקת פנימית? אשר ישנה אחות 1 על 4 מונשמים? וחצי אחות על 8 מונשמים בלילה?

6. האם ראית רופא אשר מרוויח 25 ש"ח לשעת עבודה? בעודו בילה 7 שנים של למידה עם 2 תארים?

7. זאת תיהיה פניה רועשת ורועמת לצפות בתנאים כאלו לבקש מהרופא הצעיר:
1. לתת רפואה איכותית בעד אין לו זמן לישון או ללמוד כראוי
2. בעודו עובד בלחץ מתמיד ללא מנוחה
3. לבקש מהרופא להמשיך לעבוד בארץ בעוד בחול או כל מקום אחר יוכל לקבל תנאי העסקה יותר טובים
4. לבקש מרופא שבמחלקה פנימית לטפל במונשמים עם מצבים לא יציבים. זה בדיוק כמו לבקש מאורטופד לבצע ניתוח לעצירת דימום מוחי! בעוד שאין לו את הכלים לעמוד על מצבו של החולה.
5. ובמיוחד לברור רופא מתמחה צעיר מהתמחות על רקע של נישואין והעדפה לרווקים כי להם אין ילדים שיפתחו חום או שילשול כי תנחש מה? אבא או אימא רופאים אבל אין להם זמן לטפל בך אז נקרא שוב לסבא וסבתא.

אילו הם חייו של רופא וכפי שנשמע מדעתך "מקצוע הרפואה כבר אינו רק אידיאולוגיה או משאת חיים עבור הרופאים הצעירים, כפי שהייתה עבורנו. אנחנו היינו מוכנים לספוג ירידה באיכות החיים למען העבודה הרפואית" , אז כפי שכבר מרבית מחבריי עשו קמו והלכו לקבל קצת זמן איכות להם ןלמשפחה שלהם נראה הדבר הכי שפוי לעשות מאשר להילחם על הזכות הבסיסית לקיומו של רופא אשר יוכל להעניק למטופליו את מה שראוי להם כאדם.

ובנימה אופטימית זו אאחל לכל עם ישראל בריאות בריאות ובריאות.

דורון
25.05.2011, 18:23

מסכים עם כל מילה.
אני עזבתי את ביה״ח ולא מתכנן דרך חזרה בזמן הקרוב. איני רואה את ממשלת ישראל מבצעת את השינוים הנדרשים (שהוסברו מצוין בראיון) לשיפור המצב הקשה.
כמובן שאנשים עוזבים. את המקצוע (פנימית), את הארץ, לפעמים את הרפואה בכלל.
כפי שהוסבר זה מחמיר את העומס על אלה שנשארים. המעגל נמשך שנים. הלוואי שבשביתה הזאת נשיג משהוא.
יישר כח.  

יאל
25.05.2011, 19:38

הרפואה הפנימית אוכלת את המחדל שבישלו מנהיגיה במשך שנים רבות: מבנה המחלקות הפנימיות במרבית בתי החולים בארץ לא השתנה במשך עשרות שנים. לא נקבע מסלול קידום לרופא פנימי שאין לו התמחות נוספת. לא מוסדה רוטציה בניהול המחלקות. סמכויות החלטה וטיפול הועברו מהפנימאי למקצועות העל והותירו את הפנימאי כמכוון תנועת חולים. מנהלי המחלקות שקטו על שמריהם כשהצוותים כורעים תחת הנטל. כעת כשהצונאמי פורץ לחדרי מנהלי המחלקות הפנימיות, הוא מוצא את חלקם ריק (המחדליסטים הותיקים פורשים ואין מועמדים שמעוניינים בניהול מחלקות פנימיות).

פנימאי בכיר
26.05.2011, 12:49

כל מה שנכתב ע"י ד"ר דיקר (וגם ע"י שאר המגיבים) נכון שריר וקיים.
כולם מדברים על הגדלת תקנים למשל 17 רופאים במחלקה כפי שהוצע. זה אומר הגדלת המספר בערך ב-5 רופאים למחלקה.יש בארץ כמעט 100 מחלקות פנימיות. שכל אחד יעשה חשבון פשוט.מהיכן יגיעו אותם 500 רופאים נוספים??(תיאלנד?פליפינים?)אין שום צל של סיכוי,כפי שכל אחד מבין. כבר היום יש עשרות מחלקות עם תקנים פנויים ובילתי מאוישים.
צריך "לצאת מהקופסא" ולחשוב על פתרונות אחרים.
למשל איך לצמצם באופן דראסטי את אישפוז מאות סיעודים דמנטים הנשלחים מעשרות מוסדות לפנימיות.

עפר
27.05.2011, 18:11

מאמר נוגע ללב, ביחוד של הרופאים.
האמת היא ש"הרכבת יצאה מזמן מהתחנה ולא ניתן כבר לראותה".
החורבן של המערכת כבר נקבע בשביתת הרופאים ב-1982 . כן, אפילו מומחים ותיקים מתקשים לזכור אותה - השביתה שבה עזבו הרופאים את בתי החולים באוטובוסים לטבריה וים המלח כדי שלא יוכלו להחזירם. כבר אז, למרות השביתה האגרסיבית, יצאנו וידינו ריקות.
מאז הכיוון הפך מרפואה PATIENT ORIENTED לרפואה DOCTOR ORIENTED וכל אחד מחפש את ההתמחות הנוחה לו ועדיף שיהיה קשר לאסטתיקה .
אין בנמצא פתרון , הפער בין הצדדים לא יכול להגיע לעמק השווה, בעיקר כשאנו חשים , ובצדק, שהציבור לא מבין שמאבקנו בעיקר לעתיד השרות הרפואי.

מדאיג אותי כעת מי יטפל בי בעוד 10 שנים - זוג מהפיליפינים: הוא רופא והיא מטפלת?

וילי ברלה
07.06.2011, 11:58

שלום לעמיתים
אנו עולם שלישי-אין כבוד למקצוע ואין כבוד לרופאים
מי שרוצה שיהיה רופא ומי שלא שלא יהיה
אני מציע להזמין כבר עתה רופאים ומטפלות מהודו!!!!
בעוד 10 שנים לא יהיה רופא בארץ!((עם משכורות כאילו...........
"סתם רופא במערכת"