תסמיני דיכאון אמהי בהיריון נחשדו כקשורים להתפתחות הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדות המוקדמת. עם זאת, עד היום לא היה ידוע אם תחושה של דיכאון בהיריון מעלה סיכון לפיתוח הפרעת קשב וריכוז, יותר מאשר תחושת דיכאון לאחר הלידה. כמו כן, לא היה ידוע אם תסמיני הפרעת קשב וריכוז או דיכאון אמהי בעת הערכת תסמיני הילד מסבירים או מוסיפים לתסמיני הילד.

מחקר חדש בחן 2,312 צמדים של אמהות וילדים (50.6% בנים). המשתתפים גויסו ממאגר המידע של מחקר ה-Multidisciplinary Prediction and Prevention of Pre-eclampsia and Intrauterine Growth Restrictionי (PREDO).

אמהות דיווחו על סימני דכאון כל שבועיים עד לרף של 14 פעמים במהלך ההיריון. כאשר הילדים היו בגיל ממוצע של 3.5 שנים (טווח 1.9-6.3 שנים), האמהות מילאו שאלונים על תסמיני הפרעות הקשב וריכוז, ועל הדיכאון שהן עצמן חוות, ועל תסמיני הקשב והריכוז שילדיהן חווים.

תוצאות המחקר הראו, כי היארעות גבוהה יותר של תסמיני דיכאון בהיריון היתה קשורה להיארעות גבוהה יותר של תסמיני הפרעת קשב וריכוז בילדים (P-value<0.001). קשר זה נותר מובהק סטטיסטית גם כאשר הוספו הפרעות קשב וריכוז אימהיות או תסמינים דיכאוניים באם לאחר הלידה למודל רגרסיה ליניארית (P-value<0.001).

תסמיני הפרעת קשב וריכוז בילדים התגברו בהתאם למספר הפעמים שהאם דיווחה על תסמיני דיכאון בהריון בכל הטרימסטרים של ההיריון, בצורה מובהקת סטטיסטית (P-value<0.001).

מסקנת החוקרים היתה, שתסמיני דיכאון בכל שלבי ההיריון מעלה דיווח אמהות על תסמיני הפרעת קשב וריכוז בילדיהם צעירים. עלייה זו אינה תלויה בגיל ההיריון בו הופיעו תסמיני הדיכאון, אך ככל הנראה הופעה של התסמינים לאורך כל ההיריון לעומת חלקו מחזקת את תסמיני הפרעת הקשב והריכוז בילדים.

מקור:
Wolford, E. et al. (2016) Psychoneuroendocrinology. 33.