מחקר חדש בדק אם הטיפול בריטלין (Methylphenidate) בקרב ילדים וצעירים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) היה קשור עם אירועים קרדיווסקולריים.

המחקר התבסס על נתונים ממסד נתונים לאומי בדרום-קוריאה בין השנים 2008 ל-2011. במחקר נכללו 1,224 מטופלים בגיל 17 ומעלה שסבלו מאירוע קרדיווסקולרי והיו בעלי לפחות מרשם אחד ל-Methylphenidate.

התוצא העיקרי שנמדד היה אבחנה רשומה (כסיבה ראשונית או שניונית) של כל אחד מהאירועים הקרדיווסקולריים הבאים: הפרעות קצב (ICD-10 codeי 144 ,145 ,147, 147, 148. 149), יתר לחץ דם (code I10-I15), אוטם לבבי (codeי 121), שבץ איסכמי (code 163) או כשל לבבי (code 150). שיעור היארעות חושב עם Poisson regression מותנה ומותאם לקו-מורבידיות ותרופות נוספות.

שיעור מוגבר של הפרעות קצב נצפה בכל תקופות החשיפה, כלומר, תקופות של טיפול בריטלין (Methylphenidate) (שיעור היארעות 1.61; 95%CIי1.48-י1.74). הסיכון היה הגבוה ביותר בקרב ילדים עם מחלת לב מולדת. לא נצפה הבדל משמעותי בסיכון לאוטם לבב לכל תקופות החשיפה (1.33; 95%CIי0.90-י1.98), אם כי הסיכון היה גבוה יותר בתקופות הטיפול המוקדמות, בין 8 ל-56 ימים לאחר התחלת הטיפול ב-Methylphenidate.

לא נצפה הבדל משמעותי בסיכון ליתר לחץ דם, שבץ איסכמי או כשל לבבי.

מסקנת החוקרים היתה, כי הסיכון היחסי לאוטם לבבי והפרעות קצב היה גדול יותר בתקופה המוקדמת לאחר התחלת הטיפול ב-Methylphenidate להפרעת קשב וריכוז בקרב ילדים וצעירים. למרות שהסיכון האבסולוטי ככל הנראה נמוך, יחס הסיכון-תועלת בטיפול ב-Methylphenidate צריך להילקח בחשבון, בעיקר בקרב ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז קלה.

מקור:
Shin Ju-Young, Roughead Elizabeth E,Park Byung-Joo, Pratt Nicole L.Cardiovascular safety of ריטלין (Methylphenidate) among children and young people with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD): nationwide self controlled case series study BMJ 2016; 353 :i2550